מקאמאת — איך זה עובד

מה יש בקובץ הזה

המדריך המלא מסביר מה עושה כל כפתור. הקובץ הזה מסביר איך התוכנה חושבת: לפי מה היא מחליטה, מה משפיע על התוצאה, מה צריך כדי לקבל תוצאה טובה — ומה מקלקל אותה. הוא נכתב לפי הקוד של גרסה 4.5, ומתאר רק את מה שהתוכנה עושה בפועל.

כל פרק בנוי באותה צורה: קודם הסבר בשפה פשוטה, בלי נוסחאות; אחר כך, כשרלוונטי, מה עוזר ומה מקלקל; ובסוף, במסגרת נפרדת, הפירוט הטכני — עם הנוסחאות והמספרים האמיתיים שבקוד. אפשר לקרוא רק את ההסברים, ולדלג על המסגרות.

✓ מה עוזר — דברים שמשפרים את התוצאה

✗ מה מקלקל — דברים שגורמים לתוצאה לא רצויה

🔧 פירוט טכני

במסגרות האלה: "סנט" הוא מאית של חצי טון (רבע טון = 50 סנט, טון = 200, אוקטבה = 1200). "MIDI" הוא מספור הצלילים שבו דו האמצעי = 60 ולה שמעליו = 69; מספר עם חצי (63.5) הוא רבע טון. כל הזמנים באלפיות שנייה (ms) אלא אם כתוב אחרת.

📖 במדריך: מה התוכנה עושה ←

פקדי התצוגה של המדריך

איך פועל החיפוש

חיפוש מדויק משווה מילים ללא ניקוד ובלי הרחבת תעתיק. במצב קרוב מצטרפים כתיבים מאותה קבוצת מונחים, למשל מוחייר ומוחיאר, ושינוי פנימי מוגבל ביוד או בויו במילים עבריות. במצב חופשי מותר גם שינוי מוגבל באלף פנימית וסדר מילים שונה. שמות מוכרים מטופלים באמצעות קבוצות מפורשות ולא באמצעות חילוף חופשי של עיצורים; לכן מוחייר ומאהור אינם מתאחדים. העדיפות היא להתאמה מדויקת ולכותרת שמציינת את הנושא עצמו. המילון מוטמע בעזרה והחיפוש פועל במכשיר גם ללא אינטרנט.

לחצן החיצים האלכסוניים בראש העמוד וליד החיפוש מציג את העזרה במסך מלא. לחיצה נוספת מחזירה לתצוגה הרגילה. הפעולה תלויה בתמיכת הדפדפן.

ניווט במדריכים ובתוכנה

נעץ החיפוש קובע אם החיפוש גולל עם המסמך או נשאר בראשו; החיצים הירוקים מחזירים לתחילת המסמך. סגירת פאנל הגלילה באמצעות X היא מצב זמני בזיכרון ההפעלה, בנפרד מהעדפת ההצגה השמורה. החזקה על X מאפשרת להגיע ישירות להגדרה הקבועה.

גובה הצליל, סנטים ורבעי טון

כל צליל בתוכנה מחושב מתדר ייחוס אחד: הלה שמעל דו האמצעי. ברירת המחדל היא 440 הרץ, כמו בכל כיוון תקני. משם, כל חצי טון מכפיל את התדר באותו יחס קבוע, וכל רבע טון — בחצי ממנו. כלומר, התוכנה משתמשת ב־24 רבעי טון שווים באוקטבה.

חשוב לדעת: במוזיקה הערבית החיה, רבע הטון אינו תמיד בדיוק באמצע. מי½♭ בביאת נשמע אצל נגנים רבים מעט שונה ממי½♭ בראסט. התוכנה בוחרת בחלוקה השווה — היא מדויקת, עקבית ומתאימה ללימוד — אבל אינה מחקה את הגוונים האלה.

שלוש דרכים לשנות את הגובה של הכול

לה = … (בפאנל כלי הנגינה) מזיז את כל הצלילים יחד, למשל לכיוון 442. גובה הצליל (טרנספוזיציה) מזיז את כל הנגינה ברבעי טון, טונים ואוקטבות, וכיוון עדין — בסנטים בודדים. אוקטבת המקלדת משנה את מה שהקלידים מנגנים באוקטבות שלמות. ניתן לקשר את הגובה בין המקלדות או לבחור גובה עצמאי לכל אחת.

✓ עוזר: לכוון "לה =" לפי הכלי האמיתי שאיתו מנגנים יחד — אז התוכנה והכלי נשמעים זהים.

✗ מקלקל: לשנות "כיוון עדין" ולשכוח — כל הצלילים יהיו מזויפים מעט ביחס לכלים אחרים. "↺ איפוס" ליד הכיוון העדין מחזיר.

🔧 פירוט טכני

התדר של צליל: f = A4 · 2^{(m − 69) / 12}, כש־m הוא מספר ה־MIDI (יכול להיות שבר: 63.5 = מי½♭). A4 הוא תדר הייחוס (ברירת מחדל 440).

רבע טון: יחס של 2^1/24 ≈ 1.0293. סנט: יחס של 2^1/1200.

הצליל שנשמע מקליד: f_קליד = f_כתוב · keySound, כש־keySound = 2^{(PITCH.q/2 + PITCH.cents/100 + 12·אוקטבת־המקלדת־המנגנת) / 12}. PITCH הוא אובייקט: q מונה רבעי טון, ו־cents הוא הכיוון העדין בסנטים. pitchShift() מחזיר q/2 + cents/100 בחצאי טון.

שמות הצלילים: כל גובה מעוגל לרבע הטון הקרוב ומאוית לפי האות הקרובה: ‎−0.5 = ½♭, ‎−1 = ♭, ‎+0.5 = ½♯, ‎+1 = ♯. במקלדות ובחַמְשָׁה האיות נקבע לפי המקאם (כך שבסולם יש כל אות פעם אחת).

📖 במדריך: כיוון ורבעי טון ←

השוואת מרווחים אחרי שינוי ידני: השורה העליונה מציגה את מרווחי המקאם או הפריסט שנטען. שינוי ידני מוסיף מתחתיה שורה עם המרווחים החדשים. התווים מיושרים זה מעל זה, כך שאפשר להשוות בקלות. מסגרת על שם תו מציינת שינוי; מסגרת כפולה מציינת שינוי בקליד של אוקטבה מסוימת. אוקטבות בעלות אותו דפוס מאוחדות בשורה אחת. בהחזרת הצלילים למצבם הקודם, שורת ההשוואה נעלמת.

איך מקאם הופך לצלילים

בשורה שממש מעל הקלידים נמצאת בחירת "מקשי המחשב": "דיאטוני" במקלדת הדיאטונית, ו"פסנתר" או "רצף כרומטי" באורגן. רק אחת משלוש האפשרויות פעילה; בחירה באורגן מכבה את הדיאטוני ולהפך. הבחירה קובעת לאיזו מקלדת ובאיזו פריסה יישלחו מקשי הנגינה של המחשב; בעכבר ובמגע אפשר לנגן על שתיהן.

שורת המקאמים מציגה לחצנים של משפחה שלמה, ללא הבסיס בשם, עם אב המשפחה ראשון מימין. חצים יחידים עוברים בין משפחות; הצג את כל המשפחות מציג שורה לכל משפחה.

שורת המרווחים מעל כל מקלדת מחשבת את הפרשי הגובה בין שמונה תווים עוקבים מהבסיס, לאחר שינויים ידניים. כל קו שחור באיור מייצג מרווח של 50 סנט — רבע טון. יש שבעה מרווחים; התו השמיני נקבע מנתוני המקאם, ולכן בצבא ובצבא זמזם אינו מוחלף באוקטבה רגילה. הצבעים מפרידים בין המרווחים.

כל מקאם שמור בתוכנה כתבנית מרווחים: כמה רבעי טון יש בין הטוניקה לכל אחת משבע הדרגות. ראסט, למשל: 0, 4, 7, 10, 14, 18, 21 רבעי טון. התבנית הזו לא תלויה בבסיס — אותו ראסט יכול לשבת על דו, על פה או על כל צליל אחר.

כשבוחרים מקאם ובסיס, התוכנה "מלבישה" את התבנית על הבסיס ונותנת לכל דרגה שם של אות אחרת: דו, רה, מי, פה… — אות אחת לכל דרגה, כמו שכותבים סולם בתווים. כך מי½♭ נשאר "מי½♭" ולא הופך ל"רה½♯".

מכאן נגזר הכול: הדרגות של המקלדת הדיאטונית, המתגים והעיגולים הירוקים של האורגן, החַמְשָׁה, העיגולים באיורי הכלים, והשאלות במשחקים.

זהות בתבנית המרווחים

השוואת התבנית מודדת את הגובה מכל דרגה ביחס לבסיס, ולכן אינה תלויה בבסיס המוחלט. הטבלה המלאה במדריך כוללת את כל הקבוצות שמיוצגות בתוכנה באותה תבנית ובבסיסים שונים, ואת ההסתייגויות לגבי אוקטבות נוספות ומהלך מלודי.

מקאמים שאינם חוזרים באוקטבה

ברוב המקאמים, הצליל השמיני הוא הטוניקה באוקטבה. בכמה מקאמים זה לא כך. צבא וצבא זמזם מסתיימים ברה♭ ולא ברה (ג'נס נכריז על הדרגה השישית). המקאמים המורחבים — דלנשין, בסתניכאר, סיכאה בלדי — מתנהגים אחרת מעל האוקטבה. לכל אלה יש בתוכנה רשימה נוספת של צלילים עד שתי אוקטבות, והיא קובעת מה מנגן כל קליד, מה כתוב בחַמְשָׁה ומה מושר במשחקים.

🔧 פירוט טכני

שני פורמטים: המקאמים הבסיסיים שמורים כ־base (אות הטוניקה) + adj (שבעה תיקונים בסנטים לכל אות, מדו עד סי). השאר — כ־steps (שבעה ערכים ברבעי טון מהטוניקה) + tonic. שני הפורמטים מתורגמים לאותה פונקציה: intervalsOf(adj,base) = רשימת שבעה מרחקים בסנטים מהטוניקה.

האיות (computeScale): לכל אות־בסיס אפשרית, התוכנה מחשבת לכל דרגה i: היעד = בסיס + מרחק_i, האות = (אות־הבסיס + i) mod 7, והתיקון = היעד פחות הצליל הטבעי של האות. נבחר האיות שבו כל התיקונים נמצאים בטווח ‎±100 סנט (♭ עד ♯); כשהבסיס הוא קליד לבן, האות שלו קבועה.

מתגי האורגן: כל דרגה שנופלת על חצי טון שלם "תופסת" את הקליד שלה. דרגה שנופלת על רבע טון מקבלת קליד סמוך — עדיף קליד שהאות שלו היא אות הדרגה — והמתג של אותו קליד מוזז ב־‎±50 סנט. התוצאה: 12 ערכי מתגים (0, ‎±50 או ‎±100).

מקאם שאינו חוזר באוקטבה: שדה ext — זוגות [רבעי טון מהטוניקה, מספר דרגה], לדוגמה בצבא: [22,7] = רה♭ במקום הדרגה השמינית, ומעליו [28,8] מי ו־[30,9] פה. במשחקים, הצליל השמיני של הסולם נלקח מהזוג שמספרו 7.

📖 במדריך: בחירת מקאם ← · 📖 במדריך: אותם מרווחים — בסיס אחר ←

בחירת מקאם לפי אותיות

בפתיחת התוכנה מוצגת המשפחה הפעילה בלבד. הצג את כל המשפחות פותח את הרשימה המורחבת; בחרו לפי א"ב כדי לסנן בלי להקליד. לחיצה על ב מציגה שמות שמתחילים בב; לחיצה אחריה על ס מצמצמת לשמות שמתחילים ב־בס. לחיצה חוזרת על אות מסומנת מבטלת אותה. הלחצן הריק בסוף האותיות מנקה את הבחירה ומציג הכול. כל מקאם מוצג בשם שלו, ואחריו שם המשפחה בסוגריים ובאותה שורה. הבחירה אינה משנה את הבסיס שנשמר למקאם.

נעילת גלילת הנגינה אינה חוסמת את תוכן חלונית בחירת המקאם. גלילה אנכית עוברת בין המשפחות, וגרירה אופקית עוברת בתוך שורת משפחה ארוכה; בסדר א"ב גוללים את רשימת המקאמים. הרקע נשאר במקומו.

נאווה: תבנית, מרכז מלודי ומסורת

אותו שם עשוי לציין תיאורים שונים. התבנית של נאווה בתוכנה מתחילה בסול ומשלבת נהוונד וביאת; הספרייה הלאומית מתארת גם ירידה לביאת שמתחת למרכז סול. בפרויקט הפזמונים מופיעה חמישיית נכריז על דו. בתיאור נכריז על דו ונהוונד על סול, מרכז הכובד המלודי יכול להיות סול אף שהטבלה מתחילה בדו. יש להבחין בין הצליל הנמוך, תחילת תיאור הסולם וצליל המנוחה או הסיום; הם אינם בהכרח זהים. ראו נאווה במדריך המלא, לצד המקאמים האחרים, לפירוט התיאורים והמקורות. זיהוי שמבוסס על צלילים בלבד עלול להציע שם שונה מהשם המקובל אצל המבצע.

בנאווה זה החצי התחתון הוא ביאת, והחצי העליון נהוונד על סול, שהוא בסיס המקאם. זה ההבדל מנאווה חלבי, שחציו התחתון עג'ם וגם בו הבסיס הוא סול בחצי העליון.

נאווה חלבי

חציו התחתון של נאווה חלבי הוא עג'ם, וחציו העליון נהוונד. בשונה ממקאמים שבהם הבסיס בחלק התחתון, כאן הבסיס הוא סול, בחצי העליון — נהוונד על סול. בירידה משתמשים בפה דיאז ובמי, ולעיתים ממשיכים לרה ולדו; בעלייה נוהגים לבצע מי במול, והוא הצליל הגבוה ביותר המקובל בשימוש במקאם זה. בנאווה האחר שבתוכנה החצי התחתון הוא ביאת, ולא עג'ם. ראו נאווה חלבי במדריך המלא.

בסיס, הזזה וטרנספוזיציה

לחצן "בסיס" במקלדות פותח את בסיס המקאם ואת כיוון הגובה. כשיש טרנספוזיציה או כיוון עדין, הוא מציג את השינוי הכולל ביחידות טון, למשל ‎+1.25. בטאבלט/טלפון קישור הגובה בין המקלדות נמצא תחת "+ עוד". החזקת לחצן + או − משנה את הערך ברצף עד לשחרור.

בסיס המקאם קובע מאיזה צליל המקאם מתחיל. כשמחליפים בסיס, התבנית נשארת זהה וכל הצלילים זזים יחד — זו טרנספוזיציה. מקאם שהטוניקה שלו היא רבע טון מטבעו (סיכאה על מי½♭) שומר על רבע הטון גם על בסיס אחר.

Shift + ← → מזיז את הבסיס בחצי טון. כשהתיבה "על שתי המקלדות" מסומנת, גם המקלדת הדיאטונית וגם האורגן זזים.

✓ עוזר: לבחור בסיס שבו הסולם יוצא עם מעט סימנים — קל יותר לקרוא בחַמְשָׁה.

✗ מקלקל: שינוי בסיס מבטל שינויים ידניים בקלידים ובדרגות — אלא אם סימנתם "שמור שינויים ידניים במעבר מקאם".

🔧 פירוט טכני

הבסיס בפועל: actualRoot = rootPc + (התיקון של אות הטוניקה במקאם)/100, מנורמל ל־0–12. לדוגמה: סיכאה על הצ'יפ "מי" (rootPc = 4) → 4 − 0.5 = 3.5 = מי½♭.

צ'יפ לבן מול שחור: על צ'יפ לבן, אות הטוניקה קבועה (chipLetter); על צ'יפ שחור — האיות בוחר את האות שנותנת את הסימנים הפשוטים ביותר.

שמות לרשימה של צלילים

גם רשימה שאינה סולם — הצלילים שנוגנו ב"זהה מקאם", הצלילים ששרתם, צלילי אקורד, שני צלילי המחשבון — מקבלת שמות יחד, כך שאף שם לא חוזר: פה♯ וסול, ולא סול♭ וסול. מבין כל האפשרויות נבחרת זו עם הכי מעט סימנים, ושבה האותיות מתפזרות כמו בסולם — לכן דו, מי♭, סול ולא דו, רה♯, סול.

🔧 פירוט טכני

spellSet: לכל צליל (רבע טון, בלי אוקטבה) — האותיות שהסימן שלהן עד ♯♯/♭♭. מחיר הסימן: ♮ 0 · ½♭ 1 · ½♯ 1.15 · ♭/♯ 1 · ♭½/♯½ 2.5 · ♭♭/♯♯ 4. מחיר הפיזור: 0.6 × Σ|מספר האותיות בין שני צלילים סמוכים × 12/7 − המרחק בחצאי טון| (גם בין האחרון לראשון, באוקטבה הבאה). נבדקות כל ההשמות שבהן כל אות פעם אחת (עד 7 צלילים), ונבחרת הזולה. בשוויון, צליל שחור בודד: דו♯, מי♭, פה♯, לה♭, סי♭ (תוספת 0.02 לכיוון השני).

יותר מ־7 צלילים, או אשכול של שישה חצאי טון רצופים ומעלה (שאין לו שבע אותיות עם סימנים עד ♯♯/♭♭): אי אפשר בלי שם כפול. צליל טבעי נשאר בשמו; לשאר — אותו חיפוש, עם קנס 3 על כל אות כפולה (עד 9 צלילים; מעבר לזה — הזול ביותר לכל צליל לבד).

אקורד (spellChord): האותיות לפי הטרצות מהבסיס: טרצה (3, 3.5, 4 חצאי טון) — 2 אותיות, קוורטה — 3, קווינטה (6, 7, 8) — 4, ספטימה (9–11) — 6, סקונדה — 1; אות הבסיס נבחרת כך שסך הסימנים מינימלי. מחשבון (spellPair): הצליל השני על האות שהמרווח מחייב — רבע טון 0 אותיות, חצי טון עד טון ורבע — 1, טרצות — 2, קוורטה עד טריטון — 3, קווינטות — 4, סקסטות — 5, ספטימות — 6, אוקטבה — 7.

שיר את המסלול: בסיכום, שמות הצלילים נלקחים מהסולם של המקאם שאליו הם שייכים (jNoteName).

📖 במדריך: בסיס המקאם וטרנספוזיציה ←

בטאבלט/טלפון: לחיצה על שם המקאם בשורה העליונה, וגם החזקה עליו, פותחת את כל המשפחות. החץ הפונה ימינה עובר למקאם הקודם והחץ הפונה שמאלה למקאם הבא; החזקה עליהם עוברת למשפחה הקודמת או הבאה. לחצן בסיס לצד פקדי האוקטבה פותח את בסיס המקאם וגובה הצליל בחלונית מותאמת למסך. פקדי האוקטבה משנים גובה; החיצים האופקיים מזיזים את תחילת המקלדת. אלה פעולות שונות.

המקלדת הדיאטונית

אוקטבת המקלדת: פקדי ▼ ו־▲ לצד המספר משנים את גובה הצליל, בטווח ‎−2 עד ‎+1, בלי להזיז את מיפוי מקשי המחשב. אותו פקד מופיע גם באורגן. קשר גובה בין המקלדות מסומן כברירת מחדל; ביטולו מאפשר גובה עצמאי לכל מקלדת. בסימון מחדש, הגובה של המקלדת שבה מסמנים מוחל על השנייה. הקישור הזה נפרד מקישור שינויי התווים הידניים.

במקלדת הדיאטונית יש אות אחת לכל קליד: דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי — שלוש אוקטבות. אין קלידים שחורים. הגובה של כל קליד נקבע לפי המקאם: בביאת על רה, קליד ה"מי" מנגן מי½♭ וקליד ה"סי" מנגן סי♭. מעל כל קליד מופיע הסימן, וליד המקלדת — שבעת תאי הדרגות.

היתרון: יד אחת מנגנת כל מקאם בלי לחפש רבעי טון — הם כבר "בתוך" הקלידים. החיסרון: אי אפשר לנגן באותו רגע גם מי וגם מי½♭; לשם כך יש את האורגן, או שינוי ידני של קליד בודד.

הזזת המקלדת והבסיס

החצים ◀ ▶ מזיזים את המקלדת בדרגה אחת: המקש Z, שמנגן את הקליד הראשון, עובר לאות הבאה. "מפה את Z לבסיס המקאם" מחזיר כך שהקליד הראשון יהיה הטוניקה. "אוקטבת המקלדת" מזיזה את מה שנשמע באוקטבה שלמה, בלי לשנות את הכתוב.

🔧 פירוט טכני

מספור: כל קליד הוא step — מספר דרגה מדו האמצעי (step 0 = דו 4, step 7 = דו 5). 21 קלידים; הראשון = kbShift (ההזזה). האות של קליד = step mod 7.

הגובה: המפה stepMidi נבנית מצלילי המקאם בכל האוקטבות (ובמקאם שאינו חוזר באוקטבה — מהרשימה המורחבת). לקליד ללא ערך במפה: הצליל הטבעי של האות + diaAdj[אות]/100.

מקשי המחשב: 21 מקשים בשתי שורות פיזיות — Z X C V B N M , . / ואחר כך A S D F G H J K L ; ' — כל מקש מנגן את הקליד הבא בתור.

📖 במדריך: המקלדת הדיאטונית ←

איפוס המקלדת: הלחצן איפוס בשורת מקשי המחשב מחזיר גם את המיפוי וגם את כיוון הצלילים למצב המקאם. איורי השינויים הידניים נעלמים. חזרה למקאם מחזירה את הצלילים בלי לאפס את המיפוי. כשקישור המקלדות פעיל, גם השינויים במקלדת המקושרת מתבטלים; כשהקישור כבוי, המקלדת האחרת נשארת כפי שכיוונתם אותה.

מיפוי מקשי המחשב ואוקטבת הצליל הם שתי הגדרות שונות, המופרדות במסגרות. הקלידים הנוספים, כשהם מוצגים, משלימים צלילים ברבעי טון בין הקלידים הגדולים בלי לשנות אותם. בחירת כתיב במול או דיאז אינה משנה את התדר.

בסיס וע'מאז במקלדות

סימון הבסיס במקלדות ובאיורי הכלים מופיע רק כשהצליל בפועל תואם לבסיס המקאם, או לאוקטבה שלו. שם תו זהה אינו מספיק: במקאם שאינו חוזר בדיוק באוקטבה, כגון צבא, הצליל העליון שהשתנה אינו מסומן כבסיס. גם שינוי ידני עשוי להסיר את הסימון; איפוס מחזיר אותו אם הצליל שוב מתאים.

קו אדום דק בראש קליד מסמן את הע'מאז — צליל המשען שבתחילת הג'נס השני, לפי נתוני המקאם. הוא נוסף מתחת לקו העליון בלי להחליף את סימון הבסיס. באורגן הסימון נמצא בקליד שגובהו תואם לע'מאז. במקאם חופשי אין ע'מאז מוגדר.

Ctrl+לחיצה על קליד קטן משנה את גובהו בסיבוב בין האפשרויות הנוספות שבין הקלידים הראשיים, תוך דילוג על גובה שכבר קיים בקליד ראשי. האפשרויות הן שינוי של רבע טון ולעיתים חצי טון; שם התו וסימן ההיתק על הקליד מתעדכנים עם הצליל. לדוגמה, סי־במול בין לה לסי נע בין סי הנמוך בשלושה רבעי טון, סי־במול וסי הנמוך ברבע טון, בלי להגיע לסי רגיל. Alt+לחיצה מחזירה לכיוון המקורי של הקליד הנוסף. גם הכיוון המדויק שנגזר מהקלידים הראשיים נשמר בחישוב; השינויים הידניים נשמרים עם שאר הגדרות המקלדת.

לבחור מקאם ולהישאר ליד המקלדת

במחשב, ליד שם המקאם בכותרת המקלדת, החץ הימני עובר למקאם הקודם והחץ השמאלי לבא; Shift עם לחיצה עובר משפחה. לחיצה על השם פותחת חלונית עם כל המשפחות ועם סינון לפי א"ב. בטאבלט/טלפון לחיצה על שם המקאם בשורה העליונה פותחת את אותה בחירה. אחרי בחירת מקאם חוזרים לאותה מקלדת ומיקום הקלידים במסך נשמר. סגירה בלי בחירה אינה משנה מקאם.

שינויים ידניים, קישור בין המקלדות ופריסטים

יש שלוש רמות של שינוי ידני, מהרחבה לצרה:

דרגה (לחיצה על תא דרגה): משנה אות שלמה — בכל האוקטבות.
מתג באורגן: משנה את כל הקלידים של אותו צליל, בכל האוקטבות.
קליד בודד (Ctrl + לחיצה): רק הקליד הזה, באוקטבה הזאת.

השינוי עובר במחזור קבוע: ♮ → ½♭ → ♭ → ½♯ → ♯ → ♮. הוא אינו משמיע צליל, כמו מתג באורגן, כדי שאפשר יהיה לשנות באמצע נגינה. Alt + לחיצה מבטל את השינוי ומחזיר את מה שהמקאם קובע.

הקישור בין המקלדות

כשהתיבה "שינוי משפיע גם על המקלדת השנייה" מסומנת, כל שינוי מתורגם לאותו צליל במקלדת השנייה. זה לא תמיד "אותו כפתור": מי½♭ בדיאטונית הוא המתג של מי באורגן, אבל מי♭ מלא הוא כבר הקליד השחור — ולכן המתג של מי חוזר למקומו.

פריסטים

פריסט של המקלדת הדיאטונית שומר את שבע הדרגות וגם כל קליד ששונה לבד. כך אפשר לשמור "מקאם משלכם" — למשל צבא עם רה טבעי באוקטבה העליונה. פריסט של האורגן שומר את 12 המתגים.

✓ עוזר: לסמן את הקישור לפני שמתחילים לשנות — אז שתי המקלדות נשארות מתואמות.

✗ מקלקל: שינוי שאין לו מקבילה במקלדת השנייה — למשל גובה שדורש ‎−150 סנט מאות מסוימת — לא עובר. וגם: בלי "שמור שינויים ידניים", מעבר מקאם מבטל הכול.

🔧 פירוט טכני

המחזור: CYCLE = [0, ‎−50, ‎−100, +50, +100] סנט; כל לחיצה עוברת לערך הבא.

שכבות: diaMan[אות] (דרגה) גובר על המקאם; diaKeyMan[step] (קליד בודד) גובר על הכול. באורגן: pianoMan[קליד] גובר על pianoOvr (המורחב) שגובר על chromAdj[pc] (המתגים).

תרגום דיאטונית → אורגן (keyForPitch): הגובה t של הדרגה בחצאי טון. אם t שלם — הקליד t. אם t רבע טון — מבין שני הקלידים הסמוכים נבחר זה שהאות שלו היא אות הדרגה; אם אף אחד — הקליד הלבן. המתג של הקליד = (t − קליד)·100 סנט, אם הערך נמצא ב־CYCLE.

תרגום אורגן → דיאטונית: מחפשים את הדרגה שהגובה הנוכחי שלה שווה לגובה הישן של הקליד (עד 0.01 חצי טון); הערך החדש = (הגובה החדש − הצליל הטבעי של האות)·100, אם הוא ב־CYCLE.

פריסט דיאטוני: {deg: [שבעה ערכים], keys: {step: סנטים}}. פריסט ישן (רשימה בלבד) נטען כאילו keys ריק. בקובץ ההגדרות: degrees=… ו־keys=step:סנטים,…

📖 במדריך: פריסטים ←

אותם שבעת הצלילים — התאמה בין מקאמים

אותם שבעת הצלילים: שורת תואם מציגה מקאמים נוספים המשתמשים בדיוק באותו אוסף של שבעה צלילים, גם על בסיס אחר. לדוגמה: עג׳ם על דו, נהוונד על לה וכורד על מי. הבדיקה אינה מסתפקת באותם מתגי רבע טון. היא מופיעה בבחירת מקאם ובשינוי בסיס, קליד, דרגה או מתג. המקאם הפעיל עצמו אינו חוזר ברשימה. אם אין מקאם נוסף מתאים, נכתב זאת במפורש. כשיש הבדל בין אוקטבות עקב שינוי של קליד בודד, מוצגת התאמה נפרדת לכל אוסף צלילים. השוואה זו נוגעת לשבעת צלילי המקאם בלבד, ולא לכל 12 קלידי האורגן, ואינה קובעת שהתנהגות המקאמים זהה.

בשתי המקלדות נלקחים שבעת צלילי המקאם בפועל. הגבהים מצומצמים למחלקות גובה בתוך אוקטבה, ומושווים לכל שבעת הצלילים של כל מקאם בכל בסיס אפשרי מתוך אוסף הצלילים. אין בדיקה של מתג בודד או של דפוס המתגים. שינוי מקומי באוקטבה מסוימת יוצר השוואה נפרדת. מקאמים מורחבים אינם נבדקים במנגנון שבעת הצלילים.

📖 במדריך: המקלדת הדיאטונית ←

מקלדת האורגן והמתגים

מיפוי מקשי המחשב: החיצים < ו־> מזיזים את המיפוי בצעד אחד; << ו־>> מזיזים אותו באוקטבה שלמה בתוך תחום קלידי האורגן. הפעולה משנה איזה קליד מופעל ממקש המחשב; הצליל של הקלידים המצוירים אינו משתנה. לעומת זאת, אוקטבת המקלדת משנה את הצליל של אותם קלידים, גם בנגינה במגע או בעכבר, בלי להזיז את מיפוי המקשים. הגובה והקישור נשמרים בפרופיל ובקובץ ההגדרות.

מקלדת האורגן היא פסנתר רגיל — 36 קלידים, משלושה דו ועד סי, עם קלידים שחורים — ועוד 12 מתגי רבע טון, אחד לכל צליל. במצב טבעי מוצג שם התו ללא סימן שינוי; סימן מופיע רק כשיש הגבהה או הנמכה. מתג מוזז מוריד (או מעלה) את כל הקלידים של אותו צליל, בכל האוקטבות. כך עובדים אורגנים ערביים: בוחרים את המתגים פעם אחת לפי המקאם, ומנגנים.

העיגולים הירוקים מסמנים את שבעת צלילי המקאם, בכל האוקטבות. הם נקבעים רק לפי המקאם והבסיס — שינוי ידני של מתג לא מזיז אותם.

🔧 פירוט טכני

הקלידים: MIDI 60–95. הגובה של קליד i: f = A4 · 2^{(midi − 69)/12 + cents/1200} · keySound, כש־cents = pianoMan[i] ?? pianoOvr[i] ?? chromAdj[pc].

מקאמים מורחבים: pianoOvr קובע לקלידים מעל האוקטבה גובה אחר מזה של המתג — כך צבא מנגן רה♭ במקום שבו האוקטבה הייתה רה.

📖 במדריך: מקלדת האורגן ←

פריסת מקשי המחשב באורגן

הבחירה "פריסת מקשי המחשב" קובעת איך מקשי המחשב מנגנים על מקלדת האורגן. זו לא מקלדת נוספת.

פסנתר (ברירת המחדל): המקשים מסודרים כמו פסנתר. השורה האמצעית (A S D F G H J K L ; ') היא הקלידים הלבנים, והשורה שמעליה (W E T Y U O P) היא השחורים — כל מקש שחור יושב בין שני הלבנים שהוא מפריד ביניהם, ורק היכן שבפסנתר יש קליד שחור (אין מקש בין מי לפה ובין סי לדו).

רצף כרומטי: 21 מקשים — אותם מקשים כמו במקלדת הדיאטונית (Z X C… ואחר כך A S D… עד ', בשתי שורות פיזיות) — מנגנים ברצף אחד, חצי טון אחרי חצי טון: כל מקש מנגן את הקליד הבא, לבן או שחור, בלי הבדל.

✓ פסנתר: מוכר למי שמנגן בפסנתר; שתי שורות בגובה טבעי ליד. רצף כרומטי: יד אחת מקבלת כל חצי טון ברצף, בלי לחפש שחורים בשורה אחרת — נוח לנגינת מקאמים צפופים.

✗ רצף כרומטי: הסידור לא דומה לפסנתר, ו־21 מקשים מכסים רק קצת פחות משתי אוקטבות.

🔧 פירוט טכני

פסנתר: W_CODES = שורת ה־ASDF; לבן מספר n = הקליד הלבן (startWhite + 7·אוקטבה + n). B_CODES = שורת ה־QWERTY, מוזזת חצי מקש; מקש n מקבל את הקליד שבין לבן n ללבן n+1 — רק אם המרחק ביניהם שני חצאי טון.

רצף: PC_CODES (21 מקשים) → הקליד chrSeqStart + n. החצים ◀ ▶ משנים את chrSeqStart (או את startWhite בפסנתר).

📖 במדריך: פריסות מקשי המחשב ←

גלגל הגובה, Ctrl ו־Alt

גלגל הגובה מכופף את הצליל שמנגנים עכשיו, בהדרגה, עד טון שלם למעלה או למטה — כמו הגלגל של אורגן. הוא פועל על הקלידים שאתם מחזיקים, ועל צלילים חדשים שמתחילים בזמן שהגלגל מוזז; כשעוזבים את כל הקלידים, הגובה חוזר לרגיל.

שלוש דרכים להפעיל: הגלגל שעל המסך (משמאל למקלדות, ⇄ מעביר לימין), גלגלת העכבר בזמן שמחזיקים קליד, והמקשים ↑ ↓ (צעד עדין) או PgUp PgDn (רבע טון).

בטאבלט/טלפון אין מקשי Ctrl ו־Alt, ולכן ליד הגלגל יש כפתורים כאלה: הקשה קצרה מפעילה או מכבה את מצב שינוי הקלידים או איפוסם. החזקה ארוכה נועלת או משחררת את הפקדים הסמוכים לגלגל.

✓ עוזר: לגרור את הגלגל ולהשאיר את היד עליו — הוא "תופס" את העכבר או האצבע עד שעוזבים, גם מחוץ לגלגל.

✗ מקלקל: כשהקלטה או קובץ מתנגנים, הגלגל אינו משפיע עליהם — וגלגלת העכבר גוללת את הדף. זה בכוונה: הגלגל שייך לנגינה שלכם.

🔧 פירוט טכני

טווח: BEND בין ‎−200 ל־+200 סנט. הצליל: f · 2^BEND/1200, דרך glideTo של הקול (החלקה רציפה).

צעדים: גלגלת עכבר ±10 לכל נקישה; ↑ ↓ ±10; PgUp PgDn ±50. בגלגל שעל המסך: BEND = (מרכז − y) / (0.44·גובה) · 200.

חזרה לאמצע: החלקה של 140 ms. מעל הגלגל עצמו, בלי קליד מוחזק, הגלגלת חוזרת לאמצע 600 ms אחרי הנקישה האחרונה.

מי נחשב "מחזיק": userHeld() — יש צליל פעיל שאינו של השמעת הקלטה (המזהים של ההקלטה מתחילים ב־pb:).

לצד גלגל הגובה נמצאים Ctrl ו־Alt על המסך: לחיצה קצרה מדליקה או מכבה את המצב. Ctrl מאפשר לשנות קלידים בכמה לחיצות רצופות, ו־Alt מחזיר קלידים למצב המקאם. הפעלת אחד מכבה את האחר; אין צורך להחזיק את כפתור המסך בזמן נגיעה בקלידים. Esc מכבה מצב פעיל.

לחיצה ארוכה על Ctrl, על Alt או על לחצן העברת הגלגל לצד השני נועלת יחד את שלושת הפקדים כדי למנוע נגיעות מקריות בזמן השימוש בגלגל. הם נעשים אפורים, מציגים מנעול, ומצבי Ctrl ו־Alt נכבים. לחיצה ארוכה נוספת על אחד מהם משחררת את כולם; הם נשארים כבויים עד שמדליקים בלחיצה קצרה. הגלגל עצמו ממשיך לעבוד. הנעילה נשמרת להפעלה הבאה ובקובץ ההגדרות; מצב שינוי או איפוס קלידים אינו מופעל מעצמו בפתיחה מחדש. Ctrl ו־Alt במקלדת מחשב ממשיכים לעבוד בהחזקה רגילה גם כאשר פקדי המסך נעולים; במקינטוש משתמשים במקשים החלופיים המוצגים.

📖 במדריך: גלגל גובה ←

טאבלט/טלפון, מגע והתאמה למסך

התוכנה מבחינה בין נגיעת אצבע ללחיצת עכבר. באצבע, נגיעה על קליד מנגנת, החלקה לצדדים מנגנת ברצף, והחלקה למעלה או למטה גוללת את הדף. כדי שגלילה לא תשמיע צליל, הנגינה באצבע מתחילה אחרי השהיה זעירה — אם בזמן הזה הדפדפן החליט שזו גלילה, הצליל לא מתחיל בכלל.

📱 התאם למסך מתאים את רוחב התוכנה למסך. בטאבלט/טלפון עד רוחב 650 הפריסה מותאמת אוטומטית והמקלדות נגללות בנפרד, בלי להקטין את כל התוכנה. במסכים רחבים יותר הכפתור עדיין מאפשר הקטנה כוללת; ההעדפה נשמרת במכשיר.

עט ייעודי לעומת עט קיבולי

עט ייעודי, כגון S Pen, מזוהה במסך בנפרד ממגע אצבע. בדגמים המשתמשים בזיהוי אלקטרומגנטי, העט עשוי להיות מזוהה גם בריחוף מעל המסך. כדי למנוע נגיעות כף יד בזמן כתיבה, המכשיר עשוי לסנן מגע אצבע כשהעט נוגע במסך או נמצא בקרבתו. בנגינה, הסינון יכול להגביל לחיצה על קליד נוסף או הפעלת גלגל גובה הצליל באצבע במקביל לעט.

עט קיבולי רגיל פועל כתחליף מוליך לאצבע. הוא אינו מפעיל את זיהוי העט הייעודי, ולכן במכשיר התומך בריבוי נגיעות אפשר בדרך כלל לשלב אותו עם אצבע נוספת. זו אינה הבטחה לכל מכשיר או עט: יש לבדוק את השילוב בפועל ולהרחיק את העט הייעודי מהמסך. בהשוואה לעט ייעודי, עט קיבולי עשוי להיות פחות מדויק.

🔧 סינון מגע במכשיר

כאשר המכשיר או מערכת ההפעלה מסננים את מגע האצבע לפני העברתו לדפדפן, התוכנה אינה מקבלת אירוע שאפשר להגיב אליו. תמיכה בריבוי נגיעות בתוך התוכנה אינה יכולה לבטל סינון זה. ההתנהגות עשויה להשתנות בין דגמי מכשירים וגרסאות מערכת.

✗ מקלקל: נגיעה ארוכה מאוד וגלילה איטית מאוד עלולות להתפרש כנגינה. ובטאבלט/טלפון ישן — ההשהיה הזעירה מורגשת יותר בנגינה מהירה.

🔧 פירוט טכני

מגע: pointerType = "touch" → הצליל מתחיל אחרי 70 ms; pointercancel בזמן הזה (הדפדפן התחיל לגלול) מבטל. נגיעה שהסתיימה לפני 70 ms מנגנת צליל של 180 ms. הקלידים מוגדרים touch-action: pan-y — הדפדפן מטפל רק בגלילה אנכית.

שורת משפחות: המשפחה הפעילה מוצגת בשורת בחירה. אפשר להציג את כל המשפחות יחד. הרחבת כל המשפחות מוסיפה שורה לכל משפחה; סימון הצמצום לאחר בחירה מחזיר למשפחה הפעילה.

התאמה למסך: ברוחב עד 650 פיקסלים אין zoom לעמוד: נעשה שימוש ב־minmax(0,1fr), גלילה מקומית במקלדות ושבירת שורות. ברוחב גדול יותר ובמצב התאמה פעיל: zoom = min(innerWidth, screen.width) / רוחב התוכן, רק אם התוכן רחב מהמסך. מחושב מחדש בשינוי גודל.

📖 במדריך: המקלדת הדיאטונית ←

החַמְשָׁה

לחיצה על תו בחַמְשָׁה משמיעה אותו בכלי הנגינה הפעיל. החזיקו את העכבר או האצבע וגררו בין התווים כדי לנגן אותם ברצף. הצליל האחרון ממשיך כל עוד העכבר או האצבע לחוצים, גם ברווח שבין תווים או מחוץ לאזור הנגינה. הגעה לתו אחר מחליפה את הצליל; שחרור מפסיק אותו.

גודל החַמְשָׁה: אפשר להקטין עד 5% באמצעות המחוון או לחצני − ו־+. הקטנת האיורים מאפשרת לשתי האוקטבות להופיע זו לצד זו כשהרוחב מספיק; אפשר להגדיל שוב לשיפור הקריאות. הגודל נשמר גם לאחר פתיחה מחדש.

החַמְשָׁה מציגה את הסולם בתווים, במפתח סול. כל דרגה כתובה על הקו או הרווח של האות שלה, עם סימן ההיתק המתאים. מעל הצלילים — סוגריים עם שמות הג'נאסים, כדי לראות איך המקאם בנוי. במקאמים שאינם חוזרים באוקטבה יש שורה שנייה, "אוקטבה עליונה", עם הספרה 8 מעל המפתח — כלומר הצלילים שם נשמעים אוקטבה גבוה מהכתוב.

כשמנגנים, התו שמתאים לצליל נדלק. בחמשות שבמשחקים, ב"שמע את התשובה", כל תו נדלק בזמן שהוא מתנגן והחַמְשָׁה גוללת אחריו.

צליל שאין לו תו: מצויר זמנית — באות שיש לו במקאם (באוקטבה אחרת), ואם אין — בשם הפשוט ביותר; עם קווי עזר וסימן, ונמחק כשהקליד נעזב. צליל שקרוב לתו של המקאם (עד רבע טון) מדליק את התו, ומעליו כתובה הסטייה בסנטים.

✓ עוזר: שירה שהועברה להקלטה במצב "כפי ששרתי" — כך רואים, צליל אחר צליל, בכמה סנטים סטיתם.

✗ מקלקל: כמה צלילים זרים יחד באותו מקום — הם מצוירים זה ליד זה והשמות נערמים; החַמְשָׁה צפופה. צליל רחוק מאוד מתחת לחַמְשָׁה (יותר משתי אוקטבות) יוצא מגבולות הציור.

🔧 פירוט טכני

גודל ומיקום: כל אוקטבה היא ציור נפרד; הגודל באחוזים, 25–100% בצעדים של 1% (ברירת מחדל 50%), והגובה = אחוז × 6.6 פיקסלים (50% = 330); הם עומדים בשורה משמאל לימין (הנמוכה ראשונה), ומה שלא נכנס יורד שורה.

מיקום: step 0 = דו 4 (קו עזר מתחת לחַמְשָׁה). כל step = חצי מרווח בין קווים. הסימן נקבע לפי cents ביחס לאות: ‎−50 = ½♭, ‎−100 = ♭, +50 = ½♯, +100 = ♯.

סוגרי ג'נאסים: לפי השדה aj של המקאם — [שם, דרגת התחלה, מספר צלילים].

תו זמני (staffGhost): אם יש תו שגובהו עד 6 סנט מהצליל — הוא נדלק. אחרת, אם יש תו עד 25 סנט — הוא נדלק, ומעליו הסטייה בסנטים. אחרת — תו זמני. האות: של צליל המקאם באותו pitch class, ואם אין — הזולה לפי spellCands. step = אות + 7 · אוקטבה; השורה = ⌊(step − step הטוניקה) / 7⌋, בגבולות השורות. המיקום לרוחב: נמוך מכל תווי השורה — 0.45 רווח לפני הראשון; גבוה מכולם — 0.7 רווח אחרי האחרון; אחרת — 50% מהדרך בין שני השכנים (מקום לסימן). צליל שני באותו מקום וצעד אחד ממנו זז 24 יחידות הצידה; השמות נערמים בקפיצות של 16. ♮ — כשבמקאם אותה אות עם סימן. כל תו זמני סופר כמה פעמים נלחץ, ונמחק כשהספירה מגיעה לאפס.

📖 במדריך: החַמְשָׁה ←

השמעת המקאם והנעימה

פונקציה משותפת בונה את רצף ההשמעה בכל כיוון: בשינוי כיוון מחזיקים את צליל הקצה לפחות 900 אלפיות שנייה, עוצרים 220 אלפיות שנייה, ואז חוזרים על צליל הקצה. זה חל בעלייה־ירידה ובירידה־עלייה, בהשמעת המקאם ובמשחקי מקאם, ג׳נס, שינוי, השלמה, מעבר, מרווחים, אקורדים ומסע. במשחק קריאה תאורת התו משתמשת באותו לוח זמנים. תו חסר משאיר שתיקה באותו אורך.

השמע את המקאם מנגן את הסולם בכיוון שנבחר: עולה, יורד, עולה ויורד, או יורד ועולה. "השמע בלי הפסק" חוזר שוב ושוב.

הנעימה

🎶 השמע נעימה מנגנת מנגינה במקאם הנבחר, במקום עלייה וירידה יבשה. היא בנויה לפי כללים מקובלים של מנגינה במקאם:

פתיחה: מבססת את הטוניקה — סיבוב סביבה, לפעמים נגיעה בצליל שמתחתיה.
עלייה: אל הע'מאז (הצליל שבו מתחיל הג'נס השני), בהדרגה, ושם עצירה ארוכה.
פסגה: לפעמים — עלייה עד ראש הסולם וחזרה אל הע'מאז.
חזרה הביתה: ירידה וסיומת שנחה על הטוניקה, ארוכה.

התנועה היא בעיקר בצעדים קטנים, עם מעט טרצות; הקצב חופשי — צלילים ארוכים בסוף משפטים, ושקטים קצרים ביניהם. כל לחיצה בונה נעימה חדשה, והתוכנה בודקת שהיא לא זהה לקודמת.

✗ מה הנעימה אינה: היא לא תקסים של אמן, ואינה מכירה את המוטיבים הייחודיים של כל מקאם ("המוטיבים הנעולים"). היא מנגינה "בתוך" המקאם, כדי לשמוע את האופי שלו.

🔧 פירוט טכני

הע'מאז: הדרגה שבה מתחיל הג'נס השני (השדה aj), מוגבלת לטווח 2–5.

מוטיבים: 8 מוטיבים סביב צליל c (בדרגות): סיבוב c, c+1, c, c−1, c · צעד ושוב · סיבוב מלמעלה · צליל חוזר ודחיפה · טרצה וצעד חזרה · ריצה קצרה · סיבוב מלמעלה ארוך · צליל חטוף לפני צליל ארוך. בהסתברות 30% המוטיב חוזר צעד אחד גבוה או נמוך יותר (סקוונצה).

מבנה: א — מוטיב על הטוניקה (ובהסתברות 50% עוד אחד); ב — עלייה ישירה אל הע'מאז או דרך מוטיב על הטרצה (50/50), ומוטיב על הע'מאז; ג — פסגה בהסתברות 55%; א' — ירידה ואחת מחמש סיומות.

מקצב: פעמה בסיסית אקראית 300–400 ms; כל צליל × 0.85–1.18 (חופשי), צלילים ארוכים × 1.4–3; שקטים 300–620 ms. מנגינה שזהה לקודמת (אותם צלילים) נבנית מחדש, עד 10 ניסיונות.

📖 במדריך: השמעה חַמְשָׁה וקצב ←

השמע נעימה יוצר מנגינה במקאם הנבחר. השמע בלי הפסק חוזר על הסולם בהשמעת סולם, או יוצר נעימה חדשה אחרי כל נעימה בהשמעת נעימות. לחצו עצור נעימה לסיום.

איך נוצרת נעימה במקאם

המחולל בונה משפטים: תחילה ביסוס הג'נס התחתון, אחר כך התפתחות סביב צליל המשען, הרחבה לג'נס העליון וחזרה בסיום לבסיס. רעיון מלודי חוזר בתשובה עם שינוי, זמני הצלילים אינם אחידים, ובין המשפטים יש נשימות. גבהי הצלילים נלקחים מהמקאם הפעיל, כולל רבעי טון והדרגה העליונה במקאמים שאינם חוזרים באוקטבה.

זו הדגמה אלגוריתמית בהשראת תקסים, ואינה ביצוע מסורתי מתועד. המנגנון שומר על סולם המקאם; אין מעבר אקראי למקאם אחר. למסורות ולנגנים יש מהלכים וכיוונים שאינם מתמצים ברשימת הצלילים.

מקורות: MaqamWorld — תקסים, Maqam Lessons — מסלולי ג'נסים.

כלי הנגינה — איך נוצר הצליל

הגוונים החדשים שולבו לפי משפחות ברשימה הראשית; נאי רך עבר ל"כלים נוספים": נאי רך ומלא מבוססים על הרמוניות סינוס, נשיפה והתקפה שונה; כינור ערבי וחם על גל מסור וסינון תהודת גוף. תדרי ההרמוניות הם כפולות של תדר התו. לא נוספה הזזה קבועה בסנטים; הרטט הטבעי מתחיל אחרי ההתקפה ונשאר כשאפקט הוויברטו כבוי. בצלילי ייחוס יבשים הרטט אינו מופעל.

התוכנה לא משתמשת בהקלטות של כלים. כל צליל מסונתז ברגע הנגינה, בשתי שיטות:

כלים מנושפים וקשתיים (אורגן, כינור, נאי, חליל, סינוס, רטרו): צירוף של גלים — צליל יסוד ועוד הרמוניות — עם "מעטפת" שקובעת כמה מהר הצליל נכנס ונעלם, ומסננים שנותנים לו את הצבע. לכינור יש ויברטו טבעי שמתחיל רגע אחרי תחילת הצליל, כמו אצל נגן.
כלים פרוטים (עוּד, קאנון): מודל פיזיקלי של מיתר (Karplus–Strong): "מכה" קצרה של רעש שמסתובבת בלולאה ונחלשת, כמו מיתר שרוטט. לכל צליל כמה מיתרים (קורסים), כמו בעוד אמיתי. כיוון המיתר: הלולאה מחליקה כל דגימה עם הדגימה שאחריה (S · עכשיו + (1 − S) · הבאה), ולכן מיתר של N דגימות רוטט במחזור של N − (1 − S) דגימות. N = round(sr / f + (1 − S)), ותיקון הכיוון (detune) הוא 1200 · log₂(f / (sr / (N − (1 − S)))). החלק המוחזק של צליל מתמשך — מחזור אחד של N דגימות בלולאה — מתוקן לפי N. המיתרים של צליל אחד מכוונים כמה סנטים זה מזה בכוונה, כמו בעוד אמיתי.

צליל קצוב · 100ms להקשה: כשהוא דלוק, הקשה קצרה על מקש משמיעה צליל באורך מינימלי קבוע — גם אם המקש שוחרר מהר יותר. בחירת כלי אינה משמיעה צליל, אלא אם מסמנים "השמע".

🔧 פירוט טכני

אורגן: גל סינוס עם הרמוניות [1:1, 2:0.42, 3:0.22, 4:0.09]; כניסה 8 ms, יציאה 120 ms.

כינור: גל משולש־שן (sawtooth), שלושה קולות מעט מכוונים זה מזה; כניסה 90 ms, יציאה 300 ms; ויברטו טבעי 17 סנט שמתחיל אחרי 0.25 שנייה; מסנן גבוה 190 הרץ ונמוך 7200 הרץ.

שרשרת הצליל: כל קול → עוצמה ראשית → מגביל (סף ‎−4 dB, יחס 16:1, תגובה 3 ms) → רמקול.

📖 במדריך: צליל נגינה ←

האפקטים

לכל אפקט תיבת הפעלה ומחוון עוצמה. כיבוי משתיק אותו מיד בלי לשנות את המחוון, והדלקה מחזירה בדיוק לערך שהיה.

הדהוד (ריוורב) — הד של חדר: "ענן" של החזרות שנחלש בהדרגה.
אקו — חזרות ברורות של הצליל, כל אחת חלשה מקודמתה.
ויברטו — רעידה עדינה של הגובה, כמו אצל זמר או כנר.
טְריל — מעבר מהיר הלוך ושוב בין הצליל לשכן שלו בסולם (למעלה או למטה). אפשר להקצות מקש להפעלה קבועה או זמנית בטאב קיצורי מקשים.
פריטה — בעוד ובקאנון: הריֶשה פורטת שוב ושוב, למטה ולמעלה, כמו טרמולו.

🔧 פירוט טכני

הדהוד (ריוורב): קונבולוציה עם "תגובת חדר" מלאכותית של 2.4 שניות, רעש שנחלש לפי (1 − t)^2.6; עוצמה = הדהוד (ריוורב) × 0.85.

אקו: השהיה של 0.3 שנייה, משוב 0.34 (כל חזרה ≈ שליש מקודמתה); עוצמה = אקו × 0.7.

ויברטו: קצב 5.4 הרץ; עומק = ויברטו × 30 סנט (ועוד הוויברטו הטבעי של הכלי); מתחיל אחרי 0.12 שנייה.

טריל: 3 + טריל × 9 מעברים בשנייה. בעוד — האצבע מחליפה גובה על אותו מיתר בלי פריטה חדשה; בקאנון — שני מיתרים שכנים נפרטים לסירוגין.

פריטה: 6 + פריטה × 8 פריטות בשנייה, עם סטייה אקראית של ±12% בזמן ובעוצמה — כי יד אנושית לעולם אינה אחידה לגמרי.

📖 במדריך: אפקטים ←

איורי הכלים

לכל סוג כלי נשמרת אוקטבה בטווח −3 עד +3. כל מיתר פתוח או מקבץ וכל תו לחיץ מוזזים ב־12 חצאי טון לכל אוקטבה; בנאי גם תדר הצינור הסגור מוזז. ההתאמה למקלדת בוחנת את שבע האוקטבות האפשריות ומונה כמה מצלילי 21 הקלידים מופיעים בפועל באיור; בשוויון מועדפת ההזזה הקרובה למצב הנוכחי. שינויים בקלידים בודדים ואוקטבת המקלדות נכללים בהשוואה.

האיורים מראים איפה מנגנים כל צליל של המקאם על עוּד, כינור, קאנון ונאי. המיקום על הצוואר מחושב לפי הפיזיקה של המיתר: מיתר קצר יותר נשמע גבוה יותר, וכדי לעלות אוקטבה צריך לקצר את המיתר בחצי.

הצבעים: ירוק — הפוזיציה הראשונה, היכן שהיד מונחת; ענבר — הזזת יד ראשונה; תכלת — שנייה, גבוה יותר על המיתר. בעוד ובכינור, כשצליל מתנגן, נדלק החלק של המיתר שרוטט — מהאצבע ועד הגשר.

מדויק: לחיצה על עיגול מנגנת את תו המקאם. בעוד ובכינור אפשר להחזיק את העכבר או האצבע ולגרור בין העיגולים לנגינת התווים ברצף; גם בקאנון גרירה בין המיתרים משמיעה אותם ברצף. הצליל האחרון ממשיך גם בין העיגולים, המיתרים והקלידים או מחוץ לאזורי הנגינה, עד לשחרור. הגעה לאזור של תו אחר מחליפה את הצליל. חופשי: לחיצה בכל מקום על המיתר מנגנת את הגובה שבאותה נקודה, וגרירה מחליקה — בדיוק כמו אצבע על עוד בלי סריגים.

🔧 פירוט טכני

מרחק מהאוּם: d = L · (1 − f_{מיתר פתוח} / f), כש־L הוא אורך המיתר באיור. אוקטבה (f כפול) = חצי המיתר.

נאי — שתי נשיפות: לכל צליל נבדק אם אותו גובה (אותה אוקטבה, בדיוק) מופיע גם ברגיסטר אחר; אם כן — פס ירוק בתחתית המסגרת שלו, בכל רגיסטר שבו הוא מופיע.

נאי: ארבעת הרגיסטרים מסודרים משמאל לימין מהנשיפה החלשה לחזקה (⇅ הופך). הגודל באחוזים מהרוחב של החלק (W = רוחב ‎.fret-area, כולו — לא התיבה, שגודלה נקבע לפי האיורים): רוחב איור w ב־100% = (W − 12) / 2 (שניים בשורה, עם רווח 12); ב־50% = (W − 36) / 4 (ארבעה); ב־25% = (W/2 − 36) / 4 (ארבעה בחצי שורה). בין הנקודות — קו ישר. הגובה = ⌊w · 342 / 516⌋. המחוון 25–100% בצעדי 1%, הכפתורים ±5%, ברירת מחדל 50%. מחושב מחדש בכל ציור ובכל שינוי רוחב.

מצב חופשי (ההפך): f = f_פתוח / (1 − d/L). הנקודה הדולקת והחלק הרוטט מתעדכנים עם כל תזוזה.

החלק הרוטט: לכל מיתר — קו מהעיגול הדולק הקרוב ביותר לאוּם ועד הגשר. צליל שמופיע בכמה מקומות מדליק כל מיתר שבו הוא מופיע.

📖 במדריך: הכלים ←

כיוון המנדלים בקאנון

לחיצה על מנדל משנה בסיבוב את הגובה של קורס אחד — שלושת המיתרים שבאותה שורה יחד — כמו Ctrl+לחיצה על קליד דיאטוני בודד. Alt+לחיצה מחזירה את הקורס לכיוון של המקאם. השינוי מוצג בקלידים ובאיורי המרווחים, נשמר עם ההגדרות וניתן לביטול.

סימוני תפקיד באיורי המיתרים: עיגול פנימי קטן בצבע ירוק מציין את בסיס המקאם. עיגול פנימי בצבע זהב מציין ע'מאז, באותו צבע המשמש בחַמְשָׁה. הסימונים מופיעים בעיגולי העוד, הכינור והקאנון לפי גובה הצליל; הם אינם משנים את הנגינה או את מצב הנגינה החופשית.

לחיצה במצב מדויק בעוד ובכינור: אפשר לגעת גם סמוך לעיגול, כולל מתחת למיתר. לכל עיגול אזור לחיצה מורחב; באזור צפוף הגבול נקבע לפי העיגול הקרוב, ובשטח פנוי יש יותר מרווח. לחיצה רחוקה מכל העיגולים אינה מנגנת. גרירה בין מיקומים ממשיכה את הצליל עד שמגיעים למיקום אחר או משחררים. מצב חופשי ממשיך לפעול לפי מיקום האצבע באזור המיתר ואינו משתמש בהרחבה הזאת.

פירוט טכני: בחירת העיגול

החישוב משתמש במרכזי העיגולים ובמידותיהם על המסך לאחר הקטנה או הגדלה. מבין העיגולים נבחר הקרוב ביותר; ההרחבה מוגבלת סביבו כדי לא לנגן בשטח ריק רחוק. גבולות הקרבה מפרידים בין שכנים, ולכן אין הכרעה לפי סדר ציור האלמנטים. השמעה ממשיכה בגרירה עד מיקום תקף חדש או שחרור.

צליל כיוון ותדר ייחוס

צליל כיוון משמיע צליל רציף — "דרון" — שאפשר לכוון אליו כלי או לשיר מולו. לה = קובע את תדר הייחוס של כל התוכנה. שינוי שלו משנה את כל הצלילים יחד, אבל לא את המקאם עצמו.

🔧 פירוט טכני

A4 בין 430 ל־446 הרץ, בצעדים של הרץ אחד (כ־±40 סנט סביב 440). כל תדר בתוכנה מחושב ממנו לפי הנוסחה שבפרק "גובה הצליל".

📖 במדריך: צליל כיוון ותדר ייחוס ←

כוון את הכלי והמיקרופון

המיקרופון נבדק כ־30 פעמים בשנייה. בכל פעם התוכנה בודקת אם יש מספיק עוצמה, ואם כן — מחפשת את התדר החוזר של הקול: איזה "מחזור" הגל חוזר על עצמו. מזה נגזר הגובה. כדי שהמחוג לא יקפוץ, התוכנה לוקחת את החציון של חמש המדידות האחרונות.

✓ עוזר: צליל אחד, נקי וחזק מספיק; מיקרופון קרוב; חדר שקט.

✗ מקלקל: כמה צלילים בבת אחת (אקורד, ליווי ברקע), רעש, או צליל חלש מתחת ל"סף הרעש" — אז אין קריאה בכלל. צליל עמוק מאוד (מתחת ל־50 הרץ) או גבוה מאוד (מעל 1500 הרץ) לא מזוהה.

🔧 פירוט טכני

השיטה: YIN — פונקציית הפרש מצטברת על חלון הדגימות, טווח 50–1500 הרץ. קריאה מתקבלת רק אם הבהירות (clarity) מעל 0.8.

סף רעש: ברירת מחדל ‎−52 dB (ניתן לשינוי במכשיר הכיוון). מתחת לסף — אין קריאה, וההיסטוריה מתאפסת.

החלקה: חציון של 5 הקריאות האחרונות.

📖 במדריך: כוון את הכלי ←

שיטת מיתרים והנמכת הכיוון

ב"כוון את הכלי" בחרו מצב כלי ואחריו עוד או כינור. שיטת מיתרים מציעה את אותן שיטות של איור הכלי; הבחירה משותפת לשניהם. טרנספוזיציית הכיוון משנה את כל יעדי המיתרים, שמות הצלילים ותדרי וצלילי הייחוס יחד: −1 בחצאי טון הוא חצי טון נמוך, ו־−2 הוא טון נמוך. אפשר להקליד חצאי טון גם עם שבר, להשתמש ב־−/+ או בלחצני −¼/+¼ לרבע טון. ב"כיוון עדין" מזינים סנטים, כולל שברים, או משנים ב־1 או 10 סנט. רבע טון הוא 50 סנט וחצי טון 100 סנט. הסכום מוצג מתחת לפקדים; "איפוס" מחזיר את שני הערכים לאפס. הכיוון העדין חל גם על צלילי הייחוס ונשמר להפעלה הבאה ובקובץ ההגדרות.

הטרנספוזיציה הזאת שייכת לכוון בלבד: היא אינה משנה את גובה הנגינה הכללי, את המקאם או את טרנספוזיציית ההקלטה. שינוי שיטה או טרנספוזיציה מנקה את סימוני המיתרים שכבר כוונו ועוצר צליל ייחוס קודם. השיטה והטרנספוזיציה נשמרות להפעלה הבאה ובייצוא ובייבוא ההגדרות.

מחשבון מרווחים

המחשבון מקבל שני צלילים ומחזיר את המרחק ביניהם בשלוש צורות: בסנטים, ברבעי טון ובשם (טרצה גדולה, שלושה רבעי טון וכו'). בכיוון ההפוך, "השמע מרחק" בונה צליל שני במרחק שנבחר. הצלילים נדלקים בכלים, ואפשר להשמיע בסדר 1→2, 2→1, יחד או בלולאה.

🔧 פירוט טכני

שמות: "בטונים" — q/4 טונים, במילים (רבע, חצי, שלושה רבעים); 24 רבעי טון = "אוקטבה (6 טונים)". "שמות מוזיקליים" — השם מהטבלה, ובסוגריים בטונים. הבחירה משותפת למחשבון ולמשחק "זיהוי מרווחים", ונשמרת.

מרחק בסנטים = (m₂ − m₁) · 100; ברבעי טון = (m₂ − m₁) · 2. השם נלקח מטבלת המרווחים לפי מספר רבעי הטון (2 = חצי טון, 3 = שלושה רבעי טון, 4 = טון, 7 = טרצה נייטרלית, וכן הלאה).

שמות התווים ב"השמע מרחק": spellPair — הצליל השני על האות שהמרווח מחייב (פירוט בבסיס), ולכן חצי טון מפה♯ הוא סול ולא סול♭ → סול.

📖 במדריך: מחשבון מרווחים ←

מטרונום וקצב ליווי

אפשר לפתוח את קצב הליווי גם מתוך כלי העזר, בלחצן שאחרי "נתח שירה", או מסמל התוף בשורה העליונה בטלפון. הרשימה נפתחת סביב המקצב הפעיל, כדי להקל על מעבר למקצב סמוך.

כל מקצב שמור כתבנית של מכות: דום (נמוך), תק (גבוה), ושקט — בחלוקה של ארבע לכל פעמה. המטרונום מנגן את התבנית בקצב שנבחר. קצב הליווי מנגן אותה כתוף שמלווה את הנגינה; לחלק מהמקצבים יש גם צורה "מלאה" (B) עם יותר מכות.

"התחלה עם הקליד הראשון" מחכה ללחיצה הראשונה, ורק אז מתחיל — כך התוף והמנגינה יוצאים יחד. אם הליווי מנגן בזמן הקלטה, גם הוא נשמר בהקלטה.

🔧 פירוט טכני

תבנית: מחרוזת של תווים — D = דום, T = תק, K/k/t = מכות קלות, "-" או "_" = שקט. כל תו = רבע פעמה (grid 4). אורך התבנית קובע את המשקל: 16 תווים = 4/4, 22 = 11/8, 14 = 7/8.

תזמון: מתזמן שרץ כל 25 ms ומכין את המכות מראש לפי שעון הצליל של הדפדפן — כך הקצב יציב גם כשהדף עסוק. לתוף יש מסלול צליל משלו, שאינו עובר דרך המגביל של המנגינה.

מקורות התבניות: Jas's Middle Eastern Rhythms (khafif.com).

📖 במדריך: קצב ליווי ←

זהה מקאם לפי צלילים

מנגנים כמה צלילים, והתוכנה בודקת כל מקאם על כל בסיס: האם כל הצלילים שניגנתם נמצאים בו. כל מקאם שמכיל את כולם — מופיע. ככל שמנגנים יותר צלילים, הרשימה מצטמצמת.

זה הכלי שעובד על מה שמנגנים עכשיו. כדי לזהות את המקאם של הקלטה או של קובץ MIDI — "🔎 זהה את מקאם ההקלטה" בחלונית ההקלטה שולח לכאן את כל הצלילים שלה.

✓ עוזר: לנגן צלילים שמבדילים בין מקאמים — רבעי הטון, והצליל השישי והשביעי. לחיצה על תוצאה בוחרת את המקאם והבסיס.

✗ מקלקל: שניים־שלושה צלילים בלבד מתאימים לעשרות מקאמים. צליל אחד "מחוץ למקאם" שניגן בטעות — מוחק את המקאם הנכון מהרשימה.

🔧 פירוט טכני

כל צליל מעוגל לרבע טון בלי אוקטבה (0–11.5). לכל מקאם ולכל צ'יפ (12): הסט של שבע הדרגות. התאמה = כל הצלילים שניגנו בתוך הסט. המיון: 8 הבסיסיים קודם, ואז לפי סדר הרשימה; מוצגות עד 40 התאמות. נדרשים לפחות שני צלילים.

שמות הצלילים שנוגנו: spellSet על כולם יחד — אף שם לא חוזר (פירוט בבסיס). הבסיס בכל תוצאה כתוב כפי שהמקאם עצמו כותב אותו.

📖 במדריך: כלי: זהה מקאם לפי צלילים ←

ניתוח שירה — הגרף, הבחירה והתוצאה

מתחילים מהשאלה שרוצים לברר

בחרו בראש החלון אחת משלוש מטרות: מקאמים ובסיסים מציג הצעות והסבר על אי־ודאות; תווים והשמעה פותח את הגרף ואת כלי ההאזנה והעריכה; תרגול ודיוק פותח יצירת דוגמה והשוואה לייחוס. מעבר בין המטרות אינו מוחק את התוצאה או את הבחירות.

בחרו סוג המקור: שירה בלבד, כלי יחיד או מוזיקה עם ליווי. הבחירה מתאימה את מעקב הגובה, אך אינה מפרידה זמר מכלי ליווי. בחרו טווח לניתוח: כל המקור או הקטעים המסומנים. אם אין סימון, בחירת הקטעים אינה מתחילה ניתוח. פתח שמע טוען את המקור המלא ללא ניתוח אוטומטי; הקלט מתחיל הקלטה ועצור הקלטה מסיים אותה. לאחר מכן לחצו על לחצן הניתוח של המטרה שבחרתם.

מונה התקדמות מציג איזה חלק מהטווח עובד. בטל ניתוח מפסיק את העבודה ומשאיר את התוצאה הקודמת. שינוי מקור, טווח או סוג מקור מחייב ניתוח חדש; הודעה מזכירה זאת. הגרף, ההשמעה וכלים נוספים נפתחים בנפרד. פתח את כל הסעיפים חושף את הפקדים המפורטים בלי להפעיל אותם.

הבא הקלטת נגינה מופיע כאשר יש הקלטת נגינה פעילה בתוכנה. הוא מביא את הגבהים הידועים ישירות, כולל רבעי טון ומסלולי גובה, ללא זיהוי תדר מתוך שמע. אין מחיקה של ההקלטה הפעילה. הקלטה עם צלילים חופפים אינה מתאימה למסלול זה של ניתוח מלודיה בקול אחד.

מה נמצא בקטע? מציג קבוצות הצעות. כאשר אותו אוסף צלילים מתאים למרכזים קרובים, מופיע אותם צלילים; בסיס אינו ודאי. אם הבסיס זהה אך השם אינו מוכרע, מופיע שם המקאם אינו ודאי. לצד ההצעות מוצג אומדן הכיוון הכללי בסנטים ביחס לרשת רבעי הטון. אחוז התאמת הצלילים אינו אחוז ודאות בזיהוי. העבר תווים לנגינה משתמש בהצעה שלצדו. הסלסולים נשמרים להשמעה; הדירוג מפחית משקל של גלישות קצרות ומשקלל שהייה וסיומי משפטים. הצעות גשרים דורשות יתרון ברור בדירוג; היעדר הצעה אינו מוכיח שאין מעבר.

הסבר לבסיס ולמועמדים: מתחת לתוצאות מוצגים התמיכה המשוקללת בבסיס, סיומי המשפטים הנמצאים עליו, וצליל ממושך בסוף הקטע. בקטע הדומה לתרגיל סולם איטי נבחן גם הצליל הממושך הראשון. אם יש בסיס חלופי עם אותם צלילים, מוצגת גם התמיכה בו. כששני מקאמים קרובים נבדלים בדרגה מסוימת, מוצג הגובה שנמדד בסנטים מעל הבסיס, לצד הגובה הצפוי בכל מועמד. אלו ראיות לבחינה, ולא הסתברות לזיהוי ודאי.

לאחר ניתוח המקור השלם, ניתוח בחירה מאותו מקור יכול להיעזר בבסיס שנמצא בו. ההשפעה חלשה יותר כשהבסיס הכללי אינו ברור. הצעות המעברים לפי משפטים נבחנות לפי הראיות המקומיות, כדי לא לכפות עליהן בסיס אחד לכל ההקלטה.

צליל ההשמעה: במצב "כפי שנמדד" נשמרת תנועת הגובה הרציפה, עם גוון בהיר יותר המותאם לכלי שנבחר. עוד וקאנון מקבלים התקפה ודעיכה של כלי פריטה; הכלים הממושכים מקבלים התקפה מתאימה. בתפריט הכלים אפשר לבחור "קול אדם", צליל שירה מסונתז. בחירת הכלי אינה משנה את התווים או את דירוג המקאמים.

השמעה נאמנה — סלסולים ותנועת גובה רציפה

כפי ששרתי (עם הסטיות) משמיע את תנועת הגובה והסלסולים ברצף, עם שינויי העוצמה שנמדדו. מעוגל לרבעי טון משמיע גרסה מפושטת בתווים. בחרו כלי בכלי לתווים; הבחירה נשמרת לפעם הבאה. אפשר לשנות מהירות וגובה, להשהות, לחזור ולחבר בחירות לפי סדרן. תו ▶ משמיע את התו שנבחר. תיקון תו משנה את מסלול הגובה בתחום שלו; הסרה משתיקה אותו ושחזור מחזירו. קו המדידה ואודיו המקור נשארים להשוואה.

המדידה מתעדכנת בכל 10 מילישניות ומשלבת בדיקת מחזוריות והרמוניות. אין הבטחה לזיהוי אמין של תו שאורכו 10 מילישניות. טווח כללי מחפש 55–3000Hz, קול נמוך 55–700, קול גבוה 100–2500 ושריקה 250–3500. צליל כמעט סינוסי נבדק גם לפי פסגתו הספקטרלית כדי למנוע זיהוי של שליש או חמישית מתדרו. סף רעש משנה את סף הקבלה; תיקון שיבושי אוקטבה שולט בבדיקה המחודשת של נפילות נמוכות חשודות. התווים העיקריים — חלוקה מצומצמת מצמצם את פירוט המלבנים בלבד ואינו מסיר סלסולים מההשמעה הנאמנה. הדירוג הוא הצעה לפי צלילים, ואינו קביעה ודאית של מקאם.

ביטול לפי החלון הפעיל: בהגדרות ← תצוגה, האפשרות הצג חלונית של ביטול פעולה undo קובעת אם תופיע הודעה לאחר פעולה הניתנת לביטול. אפשר לסגור את ההודעה ב־×. ביטול במקש Ctrl+Z (במקינטוש: Command+Z) שייך לחלון הפעיל בלבד; בשדה טקסט נשמר הביטול הרגיל של עריכת הטקסט.

הוסף קטעים לבחירה שומר את הטווחים הקודמים כאשר גוררים טווח נוסף. הקטעים מושמעים ומועברים לפי סדר הכרטיסים, והרווחים ביניהם אינם נכללים. הצמד גבולות בחירה לתווים מזיז את קצות הבחירה לגבולות התווים המזוהים. בקבוצות הבחירה אפשר לשמור את הזמנים בשם בדפדפן או בקובץ JSON; פתח קובץ סימונים טוען אותם רק לאחר התאמה לזהות הקלטת המקור. השמע עצמו אינו כלול בקובץ הסימונים.

זום וניווט בגרף

טולטיפ מציג הסבר קצר במעבר העכבר מעל פקד או הכיתוב שלו.

זום באזור מפעיל מצב גרירה להגדלה: מסמנים אזור זמן, והוא ממלא את שטח הגרף. גם טווח הגובה מותאם לצלילים שבתוכו. הבחירות להשמעה אינן משתנות. לאחר הגרירה חוזרים אוטומטית למצב בחירת קטעים; הצג הכול מחזיר את כל ציר הזמן. לחיצה נוספת על זום באזור מבטלת את המצב לפני הגרירה.

בסרגל שמתחת לגרף, שדה הזמן קובע את תחילת התצוגה בשניות. החיצים מזיזים את התצוגה קדימה ואחורה, עם עצירה בקצות המקור: לחיצה רגילה 5 שניות; Ctrl+לחיצה 30 שניות; Shift+לחיצה דקה; Ctrl+Shift+לחיצה 5 דקות. במקינטוש משתמשים ב־Command במקום Ctrl. הערכים ניתנים לשינוי בהגדרות ← נתח שירה ← קפיצות זמן בגרף נתח שירה, בשניות, ונשמרים בפרופילים ובקובץ ההגדרות. איפוס מחזיר 5, 30, 60 ו־300 בלבד.

כלי ההשמעה של התווים נבחר ברשימת כלי לתווים. אחרי העברה להקלטת נגינה אפשר לשמוע את אותו כלי, או לבחור נגן בכלי שנבחר עכשיו. מהירות בפאנל ההקלטה משנה את קצב הנגינה בלי לשנות את הגובה.

העברה, שמירה וטעינה של הניתוח

העבר להקלטה באחת מהצעות המקאם מעביר את הבחירה, או את הבחירות לפי סדרן, עם מסלול הגובה והעוצמה. אחר כך בחלון ההקלטה: שמור יוצר MKREC בגרסה 2 ששומר את הנתונים המדויקים, הכלים והליווי. קובצי MKREC ישנים ממשיכים להיפתח. שמור כ־MIDI שומר שינויי גובה בתוך תו, כיוון ברבעי טון ועוצמת הבעה. פתח הקלטה או קובץ MIDI קורא אותם בחזרה; אין צורך לחתוך כל סלסול לתווים קצרצרים. בחירת כלי פעיל בנגן מחליפה גם את גוון המסלול הרציף.

MIDI הוא פורמט פקודות: הגוון בתוכנה אחרת תלוי בכלים שלה ובתמיכתה בכיפוף גובה, RPN ו־CC11. הזמנים והגובה נכתבים בדיוק של חצי מילישנייה וכיפוף 14 סיביות; עוצמת ההבעה ב־7 סיביות, ולכן אינה זהה מספרית למקור. מסלולים רציפים משתמשים בכיפוף גובה גם אם נבחרה שיטת MTS, עם הודעה למשתמש. עד 15 קולות חופפים עם כיוון עצמאי; מעבר לכך הייצוא נעצר ומציע MKREC, ללא עיגול סמוי. ליווי התוכנה נשמר ב־MKREC ולא מיוצא ל־MIDI. שמור שמע בחלון נתח שירה שומר את המקור; לשמירת הניתוח כ־MP3 יש להעבירו לנגן ולבחור שמור כאודיו.

מדידה ומציאת תווים

המדידה מחפשת קול אחד. עוצמה, תחום קול וסף רעש קובעים אילו מדידות מתקבלות; המסלול הרציף נפרד מהמלבנים שמציגים חלוקה לעריכה ולדירוג. בסטריאו נבחר ערוץ בעל אנרגיה גבוהה כדי למנוע ביטול פאזה. בדיקת נפילות אוקטבה וחלוקת המלבנים ניתנות לשינוי; הסלסולים אינם נמחקים ממסלול ההשמעה. הקו המקורי נשמר גם כשעורכים את התווים.

מקור מלא, בחירות ושמירה

מקור תמיד מנגן את כל ההקלטה. קטע מהמקור משתמש בטווחי הבחירה בלבד. הטווחים נשמרים בזמני המקור, אך חיבורם להשמעה, ניתוח, העברה או MP3 יוצר רצף בלי הרווחים. סדר לחצני הטווחים משמאל לימין קובע את הסדר; אפשר לשנותו בגרירה או ב־‹/›. חפיפות מאוחדות. בחירת הטווח בראש החלון קובעת אם ינותח המקור המלא או כל הקטעים המסומנים. העיבוד נעשה בהדרגה וגבולות הבחירה נשמרים. שמירת סימונים ב־JSON שומרת שם, סדר, זמנים וזיהוי מקור בלבד; אין בה שמע. שמירה מקומית של תרגול כוללת גם שמע ותוצאה.

גרף פעיל, עריכה והשמעה

לחיצה על לחצן זמן מפעילה קטע לעריכת גבולות בלי להסיר את השאר; לחיצה ברקע משחררת את הידיות בלבד. גרירה חדשה נצבעת בזמן אמת. הצמד גבולות בחירה לתווים מקרב גבולות לתחילת תו ולסוף תו, ואינו משנה את האודיו. התמקדות ופס הסקירה משנים רק את חלון הזמן המוצג.

עריכת תו נמצאת בשורת ההסבר מעל הגרף: לחיצה על מלבן פותחת תו ▶, −¼/+¼ טון, מספר MIDI, עדכן תו, הסר תו ושחזר תווים. מספר MIDI עולה בחצי טון בכל יחידה, ולכן שינוי של 0.5 הוא רבע טון. העדכון משנה את התווים והדירוג; קו המדידות ואודיו המקור נשארים. המחיקה דורשת לפחות שלושה תווים שנותרו.

מהירות וגובה עצמאיים: בוחרים מהירות מוכנה בתפריט או מזינים ערך עשרוני בטווח 0.25–4 בשדה הסמוך. ערכים מחוץ לטווח מוגבלים לגבול הקרוב. 1 היא המהירות המקורית; Enter או יציאה מהשדה מאשרים את הערך. לחצן איפוס בגובה מאפס את חצאי הטון והסנטים יחד ומשאיר את המהירות. גובה ההשמעה הוא סכום חצאי טון × 100 ועוד סנטים, כולל סימן ושבר, בטווח ±2400 סנט. במקור, מתיחת הזמן מתבצעת במהירות חלקי מקדם הגובה, ואז קצב הדגימה מוכפל במקדם הגובה; כך משך ההשמעה נשאר לפי המהירות. זו מתיחה מקומית ואיכותה תלויה בחומר ובמידת השינוי. בתווים משתנה תדר הסינתזה. בשמירת MP3 אפשר לבחור מקור ללא שינוי או החלת הגובה והמהירות שנבחרו.

יש השהה/המשך אחד ועצור השמעה אחד. מקור ואחרי כן תווים משווה את רצף הבחירות; חזור חוזר על מצב ההשמעה הפעיל. קו אדום בגרף ובסקירה ממופה לזמן המקור, ובין בחירות הוא מדלג על הרווחים. אפשר לשנות מהירות וגובה בהשהיה ולחדש מאותה נקודה. עיגול התווים ואוקטבת המקלדות נפרדים מכיוון הגובה בסנטים.

תוצאות, חלוקה ותרגול

הדירוג משווה גבהים לסולמות, עם משקל למשך, לשהייה על בסיס ולסיומי משפטים, ואינו מזהה בוודאות התנהגות מקאמית. גשרים מוצעים זהובים רציפים; גשרים ידניים או מאושרים בטורקיז. הצע חלוקה ומעברים מחלק לפי הפסקות ומשפטים, ושינוי הצעה אינו הוכחה למעבר. תרגיל מול דוגמה והשוואת שמירות בודקים גובה, תחילה ומשך לפי סדר לאחר התאמת קצב כללית.

פתח את כל הסעיפים נמצא לפני כל סעיפי התוצאה; גודל אותיות והגדלת החלון משנים תצוגה בלבד. Ctrl+Z/Command+Z מבטל פעולות נתמכות בחלון הפעיל בלבד, והיסטוריית הגרף משויכת לאותו מקור. היא אינה נשמרת אחרי רענון. הוראות לכל הפקדים נמצאות במדריך המלא.

📖 במדריך: נתח שירה — הקלטה, בחירה, השמעה ועריכה ←

כלי לתווים: בחרו ברשימה את הכלי שישמיע את התווים המזוהים. הכלים הראשיים מופיעים ראשונים; הבחירה נשמרת לפעם הבאה ואינה משנה את קול המקור.

שמירת שמע: "מקור ללא שינוי" שומר את ההקלטה בגובה ובמהירות המקוריים. "עם הגובה והמהירות שנבחרו" מחיל על הקובץ את הגדרות ההשמעה. "שמור שמע הבחירה" שומר רק את הקטעים המסומנים לפי סדרם. שני המצבים שומרים MP3; הם אינם מחליפים את המקור שבתוכנה.

קובץ ארוך וטווח הניתוח

הניתוח מעבד בהדרגה את כל הטווח שנבחר, ללא קיצוץ ל־20 שניות. קטעים מסומנים נשארים במקומם ואפשר להשמיעם לפי סדרם בלי הרווחים. בקובץ ארוך כדאי לבחור קטע קצר כאשר רוצים לתקן תווים מסוימים, או את כל המקור כשמחפשים תמונה רחבה. אורך נוסף עשוי לספק סיומי משפטים וראיות לבסיס, אך אינו מבטיח זיהוי מדויק כשיש ליווי. קובץ גדול דורש זמן וזיכרון. מעל דקה מוצג סרגל דקות ושניות צמוד לגרף, מתחת למספרי השניות; מעל שעה מוצגות גם שעות.

פתיחת מקור וניתוח קטע נבחר

אפשר לפתוח קובץ שמע בלחצן פתח שמע או לגרור קובץ אחד אל חלון "נתח שירה". בעת השמעה המיקום והאורך מוצגים בדקות ושניות, ובמקור ארוך גם בשעות. שנתון השניות בגרף נשאר זמין. מהירות וגובה ההשמעה נשמרים להפעלה הבאה ובקובץ ההגדרות.

פתח שמע טוען את המקור ומציג את גל הקול בלי להתחיל ניתוח. בחרו את מטרת העבודה: מקאמים ובסיסים להבנת המבנה המלודי, או תווים והשמעה לפירוט קטע. ליד הטווח בחרו כל המקור או קטע נבחר. גררו על הגרף כדי לבחור זמן, ואז לחצו על לחצן הניתוח המתאים. בבחירת כמה קטעים הניתוח מתייחס לטווחים המסומנים; כשאין סימון, ניתוח קטע נבחר אינו זמין.

לפני זיהוי התווים גל הקול עוזר לאתר את המקום, והוא מציג עוצמה ולא גובה מוזיקלי. הרחב להפסקות מרחיב בחירה עד שקט סמוך, כדי לא לחתוך משפט באמצעו. הודעת הטווח מראה על אילו זמנים חושבה התוצאה; שינוי הבחירה אינו משנה תוצאה קיימת, ומוצגת התראה שיש לנתח מחדש. ניתוח מקאמים יכול לעבור על המקור הארוך; פעולות פירוט התווים המוגבלות ל־20 שניות מציינות את ההגבלה ומטפלות בחלק הראשון של הטווח בלי לקצר את הסימון. שורת דקות ושעות, כשנדרשת, נמצאת בצמוד לציר השניות מתחת לגרף.

עוצמת המקור והעברה לנגינה

מחוון עוצמת המקור מכפיל את משרעת השמע בזמן ההשמעה: 100% שומרים על העוצמה המקורית, 200% מכפילים אותה ו־0% משתיקים את המקור. השינוי חל על מקור שלם, בחירה ובהשמעת המקור שבמהלך השוואה. הוא אינו משנה את נתוני המדידה, את גובה הצליל או את עוצמת הסינתזה של התווים, ואינו משנה את קובץ המקור.

העברת התווים יוצרת נתוני נגינה מתוך הניתוח. בלחיצה קצרה חלון הניתוח נסגר וההשמעה מסתיימת; בלחיצה ארוכה הנתונים מועברים בלי לסגור את החלון או להפסיק את הנגן. כך אפשר להמשיך להשוות למקור, ואז למזער ולנגן לצדו.

השמעה וניתוח לצד נגינה

מיזעור נתח שירה מפריד בין הצגת הגרף לבין רצועת ההשמעה: המקור או התווים ממשיכים באותה מהירות ובאותו גובה, והמקלדות והכלים במסך הראשי זמינים לנגינה נוספת. המיזעור אינו מעתיק את המקור ואינו מתחיל ניתוח חדש.

הנגן הקטן משתמש באותו מיקום השמעה. השהיה שומרת את המיקום, המשך חוזר ממנו ועצירה מחזירה לתחילת הטווח. הבחירות והלולאה נשארות כפי שנקבעו. בחזרה לחלון הגרף מתעדכן למיקום הנוכחי. במצב עבודה במקביל אפשר לראות את הגרף ולנגן בלי למזער. סגירה מסיימת את ההשמעה; מיזעור זמין לאחר סיום הקלטה או ניתוח.

קישורים ישירים

סוף הכתובת אחרי # אינו נשלח לשום שרת — הדפדפן שומר אותו לדף עצמו. התוכנה קוראת אותו כשהיא נטענת, ופותחת את החלון שנקרא כך. כל השאר נטען כרגיל: ההגדרות, המקאם, מצב התצוגה.

✓ עוזר: קישור לאתר — עובד בכל דפדפן ובכל מכשיר, וגם "הוספה למסך הבית" בטאבלט/טלפון שומרת את סוף הכתובת · "🔗" מעתיק תמיד את הקישור המדויק, מהכתובת שפתוחה עכשיו.

✗ מקלקל: קיצור דרך לקובץ מקומי — יש מערכות (בעיקר בפתיחה מתוך קיצור דרך של Windows או ממנהל קבצים בטאבלט/טלפון) שמשמיטות את ה־#, ואז נפתחת התוכנה בלי החלון · שם חלון לא מוכר — התוכנה פשוט נפתחת כרגיל.

🔧 פירוט טכני

קריאה: openFromHash ב־load + 450 ms (אחרי "התאם למסך"), וגם ב־hashchange. המפתח: decodeURIComponent, אותיות קטנות. tuner / metronome / intervals / sing — לחיצה על הכפתור של הכלי (עובד גם כשהכפתור מוסתר בתצוגה); identify — idToggle; games — אם הפאנל מוסתר (cz-closed) הוא נפתח (CZ.games = open, נשמר), גלילה והבהוב; game-<id> — אותו דבר, הלשונית "הכול", ואז openSetup(id): חלון ההגדרות של המשחק, בלי להתחיל.

🔗: הקישור = הכתובת הנוכחית בלי # + "#" + המפתח (במשחק — game-<id> של המשחק הפתוח). ההעתקה: navigator.clipboard.writeText; אם נדחתה או אינה קיימת — textarea נסתר, select ו־execCommand("copy"). התוצאה מוצגת על הכפתור עצמו: ✓ או ✗, ל־1.5 שניות. אין חלון ואין קובץ.

📖 במדריך: קישורים ישירים וקיצורי דרך ←

הקלטה והשמעה

ההקלטה אינה קובץ שמע. היא רשימה של אירועים: מתי כל צליל התחיל ונגמר, באיזה גובה ובאיזה כלי — ומתי קצב הליווי התחיל ונעצר. לכן אפשר לנגן אותה מהר יותר או לאט יותר, להזיז אותה ברבעי טון, או לנגן אותה בכלי אחר — בלי לאבד איכות.

כברירת מחדל ההקלטה מתחילה בצליל הראשון: השקט שעד אליו לא נשמר, חוץ מרבע שנייה. אפשר להקליט מכל מקום עם Alt+R (לחיצה נוספת עוצרת), לעצור עם Alt+S (וחזרה להתחלה) ולנגן עם Alt+P (לחיצה נוספת משהה, ושוב — ממשיכה משם); או בפריסט יצרן פעיל עם Ctrl+F8 (הקלטה), Ctrl+F9 (עצירה) ו־Ctrl+F10 (ניגון / השהיה) — במחשב נייד לפעמים צריך גם Fn; הכפתור "● הקלט" בשורת הניווט מראה מה קורה; וכשהוא מחוץ למסך, בזמן הקלטה או ניגון מופיעה נורית צפה בפינה, עם שעון וכפתור עצירה.

הכלים שעובדים על ההקלטה

בחלונית ההקלטה, מתחת ל"פתח הקלטה או קובץ MIDI": 🔎 זהה את מקאם ההקלטה שולח את כל הצלילים של ההקלטה שבזיכרון לחלון "זהה מקאם לפי צלילים"; ↦ התאם את ההקלטה למקאם מזיז כל צליל של ההקלטה שרחוק רבע טון מצליל של המקאם הנבחר אל אותו צליל. שניהם עובדים רק על ההקלטה (או על קובץ שנפתח), ולכן כבויים כשאין הקלטה. לעומתם, "🔎 זהה מקאם לפי צלילים" שבכלי העזר עובד על מה שמנגנים עכשיו, ולא צריך הקלטה.

✓ עוזר: לשמור הקלטה חשובה לקובץ ("💾 שמור הקלטה") — הקובץ שומר הכול, ולא תלוי בדפדפן.

✗ מקלקל: "הקלטות שמורות" יושבות בזיכרון של הדפדפן — ניקוי נתוני הדפדפן מוחק אותן, ויש להן מגבלת מקום. ואם צירוף מקשים לא עובד בדפדפן אחד בלבד — ייתכן שתוסף של הדפדפן תופס אותו לפני שהוא מגיע לתוכנה (בכרום: chrome://extensions/shortcuts).

🔧 פירוט טכני

אירוע: {t (ms), on, id, freq, timbre} או {t, acc: {rid, bpm, variation} | null}. התחלה מהצליל הראשון: אם הצליל הראשון אחרי 250 ms — כל הזמנים זזים אחורה ב־(t_ראשון − 250).

השמעה: כל אירוע מתוזמן ל־(t − מיקום) / מהירות. טרנספוזיציה של q רבעי טון: f · 2^q/24. קצב הליווי שהוקלט מתנגן בקצב × מהירות.

הנורית הצפה: נבדקת 4 פעמים בשנייה ובכל גלילה: מוצגת אם (מקליטים או מנגנים) וגם כפתור ההקלטה של שורת הניווט אינו בתוך המסך וגם לא הוסתרה ב־✕. הסתרה מתבטלת בתחילת ההקלטה הבאה. המיקום נשמר במכשיר (makamat-float:recFloat).

קיצורים: Alt+R / Alt+S / Alt+P, ו־Ctrl+F8 / Ctrl+F9 / Ctrl+F10 בפריסט יצרן פעיל — לפי מיקום המקש במקלדת (e.code), ולכן הם עובדים בכל שפת מקלדת. R / F8 = כפתור "הקלט" (או "עצור" בזמן הקלטה); S / F9 = "עצור" (המיקום חוזר להתחלה); P / F10 = הכפתור "▶ נגן / ⏸ השהה" — לכן לחיצה שנייה משהה, ושלישית ממשיכה מאותו מקום.

סוף ולולאה: 350 ms אחרי האירוע האחרון; בנוסף בודק עצמאי מסיים אם המיקום עבר את הסוף ב־1.5 שניות. בלולאה — מתחילים מחדש.

שמירה: הקלטות בשם — localStorage, המפתח makamat-takes. קובץ התוכנה — ‎.mkrec (JSON: app, kind, v, name, events).

📖 במדריך: הקלטה ←

כמה הקלטות בזיכרון

אפשר להחזיק עד חמש הקלטות בפאנל הקלטה. כל הקלטה מקבלת שם שניתן לערוך, משך וזמן יצירה. בחר טוען אותה להשמעה, ניתוח ושמירה; פעילה מציין איזו טעונה כעת. הקלטה חדשה אינה דורסת את הקודמות. כשהזיכרון מלא יש לשמור ולמחוק אחת לפני הקלטה נוספת. מחיקה דורשת אישור וניתנת לביטול ב־Undo.

הרשימה זמנית ונמחקת בסגירת הדף או ברענון. הקלטות שמורות בדפדפן ושמירה לקובץ הן אפשרויות נפרדות לשמירה ממושכת. שמרו חומר חשוב לקובץ לפני סגירה.

רצף הקלטות והסדר שלהן

לחצו הוסף לרצף ליד הקלטה. ברשימה שמתחת מופיעים הפריטים ממוספרים לפי סדר הניגון, משמאל לימין. אפשר להוסיף אותה הקלטה כמה פעמים, לגרור את שם ההקלטה למקום אחר בעכבר או באצבע, או להזיז מקום אחד באמצעות המשולשים. × מסיר מהרצף בלבד; ההקלטה המקורית נשארת בבנק.

נגן רצף מנגן לפי הסדר; חזור על הרצף מחזיר בסוף ההקלטה האחרונה לראש הרצף. הפריט הנשמע מודגש ברשימה ובבנק. לחיצה קצרה משהה וממשיכה; ריבוע העצירה מחזיר להתחלה. עצירה או סיום ללא לולאה מחזירים להקלטה שהייתה פעילה לפני הרצף. כדי לשנות סדר, להוסיף פריטים או למחוק מקור יש לעצור קודם. הרצף נשאר לשימוש חוזר עד סגירת הדף, ואינו נשמר בקובץ ההגדרות.

לחצן הנגינה, לולאה ועצירה

בסרגל הניווט מוצג ▶ ירוק, ובזמן השמעה Ⅱ. לחיצה קצרה משהה; לחיצה נוספת ממשיכה מאותו מקום. החזקה בזמן ניגון מדליקה או מבטלת לולאה בלי להתחיל מחדש. במנוחה אפשר להחזיק כדי להתחיל בלולאה. הסמל ↻ מסמן חזרה פעילה, ומהסיבוב השני מוצג מספר הסיבוב לצד זמן המקור ומשך ההקלטה. בהשהיה נשמרת בחירת הלולאה; ■ הסמוך עוצר ומחזיר להתחלה ומבטל לולאה זמנית.

בהקלטה בודדת, ההחזקה משנה לולאה זמנית בלבד, בלי לשנות את הצ'ק בלולאה שבפאנל. ברצף היא משנה את חזור על הרצף. בזמן הקלטה רק העיגול האדום הקטן מהבהב ולצדו מונה זמן. בזמן ניגון הקלידים מקבלים את גוון הלחיצה ומסגרת ירוקה דקה, בלי לשנות את גודלם.

השמעה ברקע ובמסך כבוי

האפשרות השמעה ברקע ובמסך כבוי בפאנל הקלטה כבויה כברירת מחדל. הפעילו אותה כשרוצים להמשיך להאזין להקלטת נגינה או לרצף לאחר מעבר לאפליקציה אחרת או כיבוי המסך. הבחירה נשמרת. לפני הנגינה התוכנה מכינה רצועת שמע רציפה; לחצן הנגינה מציג מכין…, סימן תנועה וזמן הכנה שחלף. אין זה זמן שנותר או אחוז התקדמות. אפשר לבטל בלחצן העצירה. כשהרצועה מוכנה מתחילה הנגינה והלחצן חוזר לתצוגת ההשמעה הרגילה.

הכנה של הקלטה ארוכה או עם אפקטים יכולה לדרוש זמן ומשאבי מכשיר. רצועה מוכנה משמשת שוב כל עוד התוכן והגדרות הצליל לא השתנו. שינוי כלי, כיוון או אפקטים עשוי לחייב הכנה מחדש. אם אין צורך בהשמעה ברקע, אפשר להשאיר את האפשרות כבויה. התמיכה בהמשך השמעה תלויה בדפדפן, במערכת ובחיסכון בסוללה; סגירת הדף מפסיקה אותה. האפשרות אינה מיועדת להקלטת מיקרופון או לנגינה חיה ברקע.

לתרגילים מעשיים: טיפים ושימושים מעשיים במדריך.

גובה ההקלטה לעומת גובה הנגינה

הצ'ק התאם לגובה הנגינה הנוכחי מסומן כברירת מחדל. התוכנה שומרת עם צלילי הקלטת הנגינה את הכיוון הכללי בזמן ההקלטה, ובהשמעה מוסיפה את ההפרש בינו לבין הכיוון הכללי הנוכחי. למשל, שינוי הכיוון מ־0 ל־+25 סנט מגביה גם את ההקלטה ב־25 סנט. הסטיות המדויקות והמרווחים בתוך ההקלטה נשמרים. שינוי בסיס המקאם לבדו אינו שינוי הכיוון הכללי.

טרנספוזיציית ההשמעה שבפאנל ההקלטה מתווספת להפרש הזה. כדי לשמוע בגובה המוקלט כבו את הצ'ק ואפסו את טרנספוזיציית ההשמעה. הקלטה ישנה או MIDI ללא נתון כיוון מקבלים את הכיוון הנוכחי בעת טעינתם כנקודת ייחוס; אי אפשר לשחזר מהם כיוון הקלטה שלא נשמר. MKREC שומר גם את נתון הייחוס החדש. הצ'ק והעדפות ההשמעה נשמרים להפעלה הבאה ונכללים בייצוא ובייבוא ההגדרות.

הצ'ק כולל שינוי בתדר הלה נמצא מתחתיו, וגם בחלון ההגדרות בקבוצת ההקלטה. הוא כבוי כברירת מחדל, ופעיל רק כשהצ'ק "התאם לגובה הנגינה הנוכחי" מסומן. כשהוא כבוי, שינוי של לה = 440 אחרי ההקלטה אינו משנה את גובה ההשמעה, וההקלטה נשמעת בתדר שבו הוקלטה. כשהוא מסומן, מתווסף גם ההפרש בין הלה שבזמן ההקלטה ללה הנוכחי: הקלטה שנוגנה בלה = 440 תישמע בלה = 442 אם זה הלה עכשיו. טרנספוזיציה וכיוון עדין מזיזים את הנגינה בחצאי טונים ובסנטים; הלה הוא תדר הייחוס שממנו נגזר הגובה של כל הצלילים. שינוי של אחד מהם בזמן השמעה ממשיך אותה מאותו מקום בגובה החדש. הפעולה "זהה את מקאם ההקלטה" קוראת כברירת מחדל כל צליל לפי הכיוון והלה שבהם נוגן, כלומר כפי שנכתב. בהגדרות ← הקלטה והשמעה ← "זיהוי מקאם מהקלטה" אפשר לבחור "לפי הנשמע": אז הצלילים נקראים כפי שהם נשמעים בפועל, ביחס ללה = 440.

טרנספוזיציה ומהירות מדויקת

בפאנל הקלטה לחיצה רגילה על −¼/+¼ מזיזה את ההשמעה ברבע טון; עם Ctrl בחצי טון, ועם Shift בטון שלם. במקינטוש אפשר להשתמש ב־Command במקום Ctrl. ההגבהה או ההנמכה מתווספת להתאמת גובה הנגינה כאשר הצ'ק שלה מסומן.

בשדה האחוזים של מהירות אפשר להקליד ערך מדויק, למשל 87.125%. ‏100% היא המהירות המקורית; הטווח 25%–400%. אשרו ב־Enter או ביציאה מהשדה. הרשימה שלצדו מציעה ערכים מוכנים; ערך מוקלד אינו מתעגל אליהם. המהירות והטרנספוזיציה נשמרות בהגדרות. איפוס מחזיר מהירות 100% וטרנספוזיציה אפס. בזמן השמעה הקלידים מקבלים גוון לחיצה כהה ומסגרת ירוקה דקה בלי שינוי מידותיהם.

נגינה והקלטה

נגינה ושיהוי בשמע

אוזניות ורמקולי Bluetooth עלולים ליצור שיהוי מורגש בין הלחיצה לבין הצליל. לנגינה מיידית עדיף חיבור שמע ישיר; אם משתמשים ב-Bluetooth, אפשר לנסות מצב משחק או מצב שיהוי נמוך, כשהציוד תומך בו. גם מקלדת מחשב אלחוטית בחיבור Bluetooth עלולה להוסיף עיכוב. העומס על המחשב, יכולותיו והתקן השמע משפיעים על התגובה; במחשב ישן או עמוס החוויה עלולה להיפגע. כיול במשחקי המקצב מתאים את בדיקת התזמון, אך אינו מבטל את השיהוי הנשמע.

לולאה ופקדי ההשמעה

לחיצה קצרה משהה וממשיכה. החזקה בזמן ניגון משנה לולאה בלי להתחיל מחדש; השהיה שומרת אותה וריבוע העצירה מבטל לולאה זמנית. ראו פקדי ההשמעה והרצפים.

קובצי MIDI, סלסולים ורבעי טון

גובה MIDI הבסיסי הוא מספר שלם, אך כיפוף גובה מאפשר גם רבעי טון ותנועה רציפה במהלך אותו תו. התוכנה קוראת וכותבת את מסלול הכיפוף, ולא רק את ערכו בתחילת התו. עוצמת הבעה CC11 ו־CC7 נקראת במהלך התו; המידע מנוגן ברצף. תוכנית הכלי והעוצמה הראשונית נקראות גם הן. דוושת החזקה CC64 וסיום כל הצלילים נתמכים בקריאה.

מסלול רציף: הקול מקבל ערוץ פנוי למשך חייו, טווח כיפוף מותאם ב־RPN 0, הודעת כלי, ואירועי pitch bend ו־CC11 לאורך הזמן. PPQ 1000 וטמפו 500000µs נותנים 2000 ticks לשנייה. הערוצים ממוחזרים אחרי סיום הקול; ערוץ 10 נשמר לתופים ואינו מיובא. הייצוא עוצר אם נדרשים יותר מ־15 קולות עצמאיים חופפים. MKREC שומר נתונים עשרוניים ללא הכימות של MIDI ואת ליווי התוכנה.

תווים רגילים ללא מסלול: הייצוא הוותיק נשמר: PPQ 480, כיפוף קבוע בערוץ לפי סטיית הכיוון, או MTS scale/octave. MTS מתאר כיוון סולם קבוע ואינו יכול לייצג סלסול בתוך תו; בנוכחות מסלול רציף נעשה שימוש בכיפוף גובה ומוצגת הודעה. הקריאה תומכת גם ב־MTS של בית אחד או שני בתים וב־Roland GS.

פירוט טכני

קריאת SMF פורמטים 0 ו־1, כל הרצועות, running status, שינויי טמפו ו־SMPTE. גובה = מספר התו + bend/8192 × range + tuning/100. RPN 0: CC101/100=0, CC6 לחצאי טון, CC38 לסנטים, ואז סגירת RPN. bend הוא 14 סיביות. CC11 מיוצא לפי מעטפת מנורמלת של כל קול, בטווח 0–127. בתוכנה ההשמעה הרציפה משחזרת את הגוון הספקטרלי בעזרת פאזה משותפת ומרככת עוצמה בחלון Hann של 12ms. תווי ייבוא קצרים אינם נמתחים ל־30ms. תחילת התו הראשון מוזזת לזמן 0 בעת ייבוא MIDI.

📖 במדריך: הקלטה ←

שמירה כקובץ שמע (MP3)

ההקלטה של התוכנה היא רשימת צלילים, לא שמע. כדי ליצור ממנה קובץ שמע, הדפדפן צריך לנגן אותה: אין לו דרך "לחשב" את השמע מראש, כי כל הצלילים, האפקטים והתוף נוצרים בזמן אמת. לכן יש שתי דרכים:

מיד: בזמן ההקלטה התוכנה מקליטה ברקע גם את השמע עצמו, בדיוק כפי שנשמע. אם ההקלטה לא השתנתה מאז, והמהירות, הטרנספוזיציה והכלי רגילים — הקובץ עובר קידוד MP3 קצר ונשמר מהשמע הזה, בלי לנגן. בשורת השם כתוב "קידוד MP3 קצר מהשמע שהוקלט — ללא השמעה".
בהשמעה שקטה: כשאין שמע כזה — קובץ MIDI או ‎.mkrec שנפתח, הקלטה שמורה, או אחרי שינוי בהקלטה — ההקלטה מתנגנת פעם אחת מההתחלה והתוכנה מקליטה את מה שנשמע. הרמקול מושתק בזמן הזה, יש מונה וכפתור ביטול. הקלטה של דקה לוקחת דקה.

✗ מקלקל: לנגן על המקלדות בזמן שמירה שקטה — גם זה ייכנס לקובץ. "הקלטות שמורות" אינן שומרות את השמע (הוא תופס הרבה מקום), ולכן מהן השמירה תמיד שקטה.

🔧 פירוט טכני

שמע מההקלטה עצמה: בזמן ההקלטה, MediaRecorder מקליט את העוצמה הראשית ואת מסלול התוף. ב"שמור כאודיו", אם "חתימת" האירועים (מספרם, הזמנים והגבהים) זהה לזו שבסוף ההקלטה, והמהירות 100%, בלי טרנספוזיציה ובלי "כלי שנבחר עכשיו" — השמע מפוענח, השקט שבהתחלה נחתך באותו שיעור שבו הוזזו האירועים, והקובץ עובר קידוד MP3 קצר ונשמר. אחרת — השמירה השקטה:

בזמן השמירה, המגביל ומסלול התוף מנותקים מהרמקול — השמירה שקטה. ביטול עוצר את ההשמעה ואת ההקלטה, ולא נשמר דבר. MediaStreamDestination מהעוצמה הראשית → MediaRecorder; בסוף (900 ms אחרי האירוע האחרון) — decodeAudioData, ואז קידוד MP3 במקודד lamejs המוטמע בתוכנה, ללא חיבור לרשת. הקידוד רץ ב־Worker עם התקדמות וביטול; עד שני ערוצים, 192 קילוביט לשנייה בקצבי דגימה של 32 קילוהרץ ומעלה. קצב דגימה שאינו נתמך מומר ל־44.1 קילוהרץ לפני הקידוד. גם שמירת השמע בחלון נתח שירה משתמשת באותו מקודד. פתיחת שמע מקבלת MP3 וגם WAV.

📖 במדריך: הקלטה ←

המשחקים — איך נבנות השאלות ואיך נספרות הנקודות

כל שאלה נבנית מחדש, באקראי, מתוך שלושה דברים שבוחרים בהגדרות המשחק: הסל (אילו מקאמים), הרמה (כמה קשה) והבסיס (קבוע — הבסיס הרגיל של כל מקאם — או אקראי). לכן אין שתי שאלות זהות ברצף, ואין "רשימה" שאפשר לשנן.

נקודות, רצף ודרגות

תשובה נכונה שווה 10 נקודות, ותשובה מהירה — עוד 5. רצף של תשובות נכונות מכפיל: מ־5 ברצף — פי 2, מ־10 — פי 3. רמז מוריד את הנקודות של השאלה בחצי. כשמסמנים "הורדת נקודות על טעות", טעות מורידה 5. "הראה תשובה" נחשבת טעות, אבל בלי קנס.

בסוף הסבב: שלושה כוכבים על 90% ומעלה, שניים על 50%, אחד על 50%. הנקודות מצטברות לדרגה: מתחיל, מתאמן (300), נגן (1,000), מנגן בכיר (3,000) ומֻעַלִּם (8,000).

"כדאי לתרגל"

לכל שאלה יש "מפתח" — למשל המקאם שהיה התשובה. התוכנה סופרת לכל מפתח כמה פעמים צדקתם וכמה טעיתם, ומציגה את מה שטעיתם בו הכי הרבה.

✓ עוזר: להתחיל בסל קטן ורמה 1, ולהרחיב רק כשמגיעים ל־3 כוכבים · ב"איזה מקאם?" — להשמיע גם יורד, שקל יותר לזיהוי · להשתמש ב"🔊 שמע את התשובה" אחרי טעות.

✗ מקלקל: סל גדול מדי בהתחלה — הרבה מקאמים דומים זה לזה · "אימון חופשי" אינו צובר נקודות.

🔧 פירוט טכני

נקודות: pts = 10 + (5 אם התשובה תוך 3.5 שניות); pts × (3 אם רצף ≥ 10, 2 אם ≥ 5, אחרת 1); רמז → ⌈pts/2⌉. קנס: ‎−5, לא מתחת לאפס.

כוכבים: דיוק ≥ 0.9 → 3, ≥ 0.7 → 2, ≥ 0.5 → 1. ב"חקה אותי" — לפי אורך הרצף: 10 / 7 / 4.

הישגים: 10 ברצף, 25 ברצף, סבב מושלם (10 שאלות לפחות, בלי טעות), זיהית את 8 הבסיסיים, אוזן של רבע טון (20 נכונות ב"רבע טון"), זיכרון של 8.

מעבר לשאלה הבאה: אחרי תשובה נכונה — 1.3 שניות (או 3 שניות / רק בלחיצה, לפי ההגדרה); אחרי טעות — תמיד בלחיצה על "המשך".

שמירה: המשתמשים, הנקודות וההגדרות של כל משחק — localStorage, המפתח makamat-games.

📖 במדריך: נקודות ודרגות ←

במסך רחב שורה שיש בה שישה משחקים ממלאת את הרוחב, גם כשמשולבות בה שתי קטגוריות. פתיחת הגדרות משחק, המשחק והתוצאות אינה מזיזה את הדף שמאחוריהם; בסגירה נשארים באותו מקום.

כל משחק — מה התוכנה בוחרת ובודקת

↕ נמוך–גבוה

תרגול למתחילים שמתקשים לזהות מתוך שני צלילים איזה גבוה ואיזה נמוך. בוחרים אם הצליל השני גבוה או נמוך מהראשון. אין צורך בשמות תווים. רמות 1–2 מתחילות תמיד בדו באותו גובה. המרחקים בחצאי טון: רמה 1 — 7, 9, 12; רמה 2 — 4, 5, 7; רמה 3 — 2, 3, 4; רמה 4 — 1, 1.5, 2; רמה 5 — 0.5, 1, 1.5. כלומר ברמה 5 גם רבע טון. מרמה 3 צליל הפתיחה משתנה. המרחק מוצג בטונים אחרי תשובה נכונה, שגויה או חשיפה. משחק חדש מתחיל ברמה 1 ובהמשך ידני. אפשר לקבוע רמה, הפסקה בין הצלילים, אורך סבב, שעון וניקוד, ולשמוע שוב או כל צליל בנפרד. רמז מפחית נקודות; חשיפה אינה מזכה בנקודות.

📖 במדריך: נמוך–גבוה ←

🎯 איזה צליל?

נבחר מקאם מהסל ובסיס; נשמעת הטוניקה ואחריה דרגה אחת. התשובה היא מספר הדרגה (או שם התו, או נגינה על המקלדת — לפי ההגדרה). ברמות הנמוכות רק דרגות 1, 3, 5 ו־8; בהמשך — כולן.

📖 במדריך: איזה צליל? ←

🎚 רבע טון

שני צלילים; התשובה: זהה, רבע טון, חצי טון או טון. המשחק אינו תלוי במקאמים — הוא מאמן שמיעה של מרחקים קטנים.

📖 במדריך: רבע טון ←

🔍 מה השתנה?

המקאם מתנגן פעמיים; בפעם השנייה דרגה אחת מוזזת. התשובה: איזו דרגה. בכל הרמות הסדר זהה בשתי ההשמעות, לפי כיוון ההשמעה שבחרתם.

📖 במדריך: מה השתנה? ←

🔁 חקה אותי

רצף מתוך המקאם. משחק חוזר מוסיף תו אחרי שחוזרים על כל הרצף; טעות מסיימת אותו. ברמות 1–2 גם רואים את הקלידים נדלקים. שמונת קלידי המקאם מוצגים בשמונה עמודות במחשב ובשתי שורות של ארבע בטאבלט/טלפון. המעבר ממשחק בעל 12 קלידים אינו משנה את פריסת חקה אותי. כוכבים נקבעים לפי אורך הרצף הארוך ביותר.

📖 במדריך: חקה אותי ←

📏 זיהוי מרווחים

2 עד 7 צלילים. כל מרווח בין שכנים נבחר מטבלת המרווחים של הרמה; עם יותר משני צלילים — עד קווינטה בין שכנים, וכל הטווח עד כ־19 חצאי טון. עונים על המרווחים לפי הסדר, מהנמוך לגבוה; הבדיקה היא שכל מרווח במקומו נכון.

שמות המרווחים — בהגדרות המשחק: בטונים (ברירת המחדל: "שני טונים", "שלושה טונים וחצי"…), או שמות מוזיקליים (טרצה גדולה, קווינטה…, ובסוגריים בטונים). זו אותה בחירה כמו במחשבון המרווחים.

🔧 פירוט טכני

הצליל הנמוך נבחר כך שהכול נשאר בטווח נוח (מ־MIDI 53 ומעלה). ההשהיה בין הצלילים: 400 / 700 / 1100 ms. סדר ההשמעה (עולה, יורד וכו') אינו משנה את סדר התשובות.

📖 במדריך: זיהוי מרווחים ←

🎹 איזה אקורד?

אקורד מתוך טבלת האקורדים של הרמה, על בסיס אקראי; מתנגן יחד (וברמות 1–2 גם פרוש). רמה 1: מז'ור ומינור; 2: + מוקטן ומוגדל; 3: + sus; 4: + ספטימות; 5: + אקורדים עם טרצה נייטרלית — ניטרלי [0, 3.5, 7], ניטרלי 7 [0, 3.5, 7, 10], ראסט [0, 3.5, 7, 10.5] (בחצאי טון מהבסיס).

📖 במדריך: איזה אקורד? ←

🕌 איזה מקאם?

מקאם מהסל מתנגן; ברמה 5 נשמע רק הג׳נס הראשון. האפשרויות נבדקות מול רצף הצלילים שנשמע: אם כמה שמות ברשימה מייצרים אותו רצף על אותו בסיס, כולם מתקבלים. הבחירה בשאלה אינה מוכיחה הבדל מלודי בין מקאמים בעלי אותם צלילים. נעימה משמיעה את המקאם שממנו נוצרה השאלה.

📖 במדריך: איזה מקאם? ←

🧩 איזה ג'נס?

ג'נס של 3–5 צלילים מתוך המקאמים שבסל. ברמות 1–2, אם נבחר "עולה", הג'נס מתנגן אחר כך גם בירידה — כי ירידה קלה יותר לזיהוי; מרמה 3 — רק בכיוון שנבחר.

📖 במדריך: איזה ג'נס? ←

🧩 השלם את הג'נס

ג'נס מתנגן, ובמקום צליל אחד — שתיקה. התשובה: הצליל החסר. מספר הדרגה החסרה נאמר בשאלה.

📖 במדריך: השלם את הג'נס ←

🏠 איפה הבית?

מנגינה קצרה במקאם; התשובה: הטוניקה. ברמות הנמוכות המנגינה חוזרת הביתה בסוף; בגבוהות — לא תמיד, ויש להרגיש את הבית.

📖 במדריך: איפה הבית? ←

🔀 זהה את המעבר

שני מקאמים מהסל על אותה טוניקה. אם בסל יש מקאמים מאותה משפחה — מתחלף רק הג'נס העליון; אם לא — המעבר הוא בין שני מקאמים מהסל. מקאמים עם אותו סולם בדיוק מאוחדים, כדי שלא תהיה שאלה בלי הבדל נשמע.

📖 במדריך: זהה את המעבר ←

🧭 מסע בין מקאמים

ארבעה סוגי שאלות — ציר, מסע, גשר ומסלול. הפירוט בפרק הבא.

📖 במדריך: מסע בין מקאמים ←

🧭 הכר את החַמְשָׁה

לימוד ללא ניקוד: לחיצה על קו או רווח משמיעה תו טבעי ומראה את שמו. שמות קווים ורווחים ותווי עוגן עוזרים לקריאה. כאן אין בחירת מפתח נפרדת; לתרגול זיהוי עם ניקוד בוחרים קרא את התו.

📖 במדריך: הכר את החַמְשָׁה ←

🔎 איזה מקאם כתוב?

החַמְשָׁה מציגה סולם ללא שם. התאמה נבדקת לפי הסולם המוצג. כמה מקאמים ברשימת התשובות עשויים להפיק אותו סולם; כל אפשרות כזאת מתקבלת. השמע מנגן ומדליק את תווי הסולם.

📖 במדריך: איזה מקאם כתוב? ←

✍ שמע וכתוב

צליל אחד מתנגן. מסמנים את הקו או הרווח ובוחרים סימן לפני בדוק. ברמות 1–2 נסלח הבדל אוקטבה; מרמה 3 נדרש מיקום מדויק. ברמה 4 רק סימנים בחצאי טון שלמים; ברמה 5 גם רבעי טון. סימן כפול או שלושת־רבעי טון נוסף ללחצנים אם הצליל שנבחר דורש אותו.

📖 במדריך: שמע וכתוב ←

🎹 נגן את התו

תו כתוב — מנגנים אותו על המקלדת הקטנה. משחקי האצבע והכיוון מופיעים להלן בתתי־פרקים משלהם.

📖 במדריך: נגן את התו ←

📖 קרא את התו

המשתמש קורא תו ומזהה את שמו; סימני ההיתק והעזר מותאמים לרמה.

📖 במדריך: קרא את התו ←

⏱ מרוץ תווים

שעון של דקה. כל תשובה מעבירה פעם אחת לשאלה הבאה: אחרי 350 מילישניות בתשובה נכונה או 900 בטעות. המשך מושהה שייך לשאלה שהפעילה אותו; הוא אינו מדלג על שאלה חדשה. ניקוד מצטבר נשמר בסיום הסבב.

📖 במדריך: מרוץ תווים ←

🎼 הכתבה מלודית

נוצר רצף של 3 צלילים ברמה 1, 4 ברמות 2–3 ו־5 ברמות 4–5. ברמות 1–3 סימני המקאם מצורפים אוטומטית; אחר כך בוחרים סימן לפני כל תו. בדוק משווה מיקום וסימן לפי הסדר. ברמות 1–2 מתקבל אותו שם באוקטבה אחרת; ברמות הגבוהות המיקום מדויק. בטעות מוצג הרצף הנכון.

📖 במדריך: הכתבה מלודית ←

🪕 איפה האצבע?

הצליל מושווה למיקום באיור העוד או הכינור; האיור במשחק משתמש בטווח הנבחר בשאלה.

📖 במדריך: איפה האצבע? ←

🎛 כוונן את המיתר

השוו 🎯 הצליל הנכון מול 🎻 הצליל המזויף. כפתורי ±1 סנט פועלים תמיד; כפתורי ±דיוק הרמה מופיעים כשקפיצות מדויקות מסומן. כל לחיצה מזיזה את המחוון ומשמיעה את הצליל המזויף, והכיתוב הזזת מציג את סך ההזזה. ברמות 1–5 הדיוק הוא 25, 18, 12, 9, 6 סנט. כשקפיצות מדויקות מופעל: הסטייה מתחילה בכפולה של ערך זה, כך שאפשר להגיע לאפס בדיוק. אחרת הסטייה אקראית רציפה והמחוון וכפתורי ±1 נשארים. אחרי הגשת התשובה אי אפשר להזיז.

📖 במדריך: כוונן את המיתר ←

🎤 שיר את הצליל

השירה מושווית לתו היעד לאחר סיום ההדגמה בקלט והפסק קצר. השמעה חוזרת מאפסת את ההחזקה החלקית; ההדגמה אינה נחשבת לתשובה. הפירוט במנגנון המיקרופון ובפרק השירה.

📖 במדריך: שיר את הצליל ←

🎤 מה שרתי?

● שיר מתחיל איסוף מדידות מהמיקרופון; ■ סיום עוצר, או אחרי חמש שניות. 250 המילישניות הראשונות של הצליל מושמטות, ונדרש מספר מספיק של מדידות. השמע משחזר את הגובה שנקלט באמצעות כלי הנגינה, ללא הקלטת הקול המקורי. אפשר לשיר שוב. רק ✓ זה מה ששרתי מאפשר לבחור שם צליל ולהראות תשובה. הסטייה נבדקת בסנטים, ללא תלות באוקטבה; ברמות 3–5 אפשר לבחור לא מהמקאם. הצליל שהמחשב משמיע אינו נחשב לשירה.

📖 במדריך: מה שרתי? ←

🎤 שיר את המסלול

ברמה 1 שרים חמישה צלילים עולים. מרמה 2 עשוי להיות מעבר מקאם דרך צליל משותף. כל תו ממתין עד שהגובה נמצא בתחום הסובלנות במשך יותר מ־900 מילישניות; הפסקה או יציאה מהתחום מאפסות את זמן ההחזקה. כל אוקטבה מתקבלת. אפשר לדלג, ובסוף לפחות 50% מהתווים צריכים להיות מושרים בהצלחה. מתקבל פירוט הסטייה של כל תו, או סימון דילוג. אין שעון תשובה רגיל במשחקי השירה.

📖 במדריך: שיר את המסלול ←

מסע בין מקאמים — איך מחושבים ציר, גשר ומסלול

מעבר ממקאם למקאם נעשה דרך צליל ששייך לשניהם: המנגינה משתהה עליו וממשיכה במקאם החדש. כשיש מעט צלילים משותפים, מקאם שלישי שחולק הרבה עם שניהם יכול לשמש גשר. התוכנה מחשבת את הצלילים המשותפים ברבעי טון, לכל זוג מקאמים, על כל בסיס.

מצא את הציר — שני מקאמים עם 2 עד 5 צלילים משותפים; צריך לסמן את כולם.
שמע את המסע — המנגינה עולה במקאם א' עד צליל משותף, משתהה, ויורדת במקאם ב' אל הטוניקה שלו.
מצא את הגשר — שני מקאמים עם 3 צלילים משותפים או פחות, ומקאם שלישי שחולק עם כל אחד מהם לפחות 5 (או 4, אם אין כזה).
בנה מסלול — "מפה" של כל המקאמים בסל, על כל הבסיסים; שני מקאמים "שכנים" אם יש להם לפחות 5 צלילים משותפים. המסלול הקצר ביותר מחושב מראש.

🔧 פירוט טכני

צלילים: כל דרגה → q = round(2m) mod 24. משותפים = חיתוך הסטים.

בסיסים: ברמות 1–3 — רק בסיסים שהם צליל טבעי (ובסיס עם ♭ מוזז כך שהטוניקה תיפול על אות טבעית); מרמה 4, או עם "בסיס אקראי" — כל 12.

מסלול: חיפוש לרוחב (BFS) מהיעד; אורך הדרך הקצרה: 2 ברמות 1–2, 3 ברמות 3–4, 4 ברמה 5; מותר עד הקצרה + 2. ה"רמז" מסמן את האפשרויות שמרחקן מהיעד קטן באחד.

החַמְשָׁה בתשובה: כל המקאמים של השאלה על חַמְשָׁה אחת, סוגר ושם מעל כל אחד; הגשר והצעדים — בטורקיז; משותפים — ירוק; צליל ההשתהות — ענבר.

📖 במדריך: מעברים בין מקאמים ←

משחקי השירה — איך התוכנה שומעת

כל משחקי השירה משתמשים באותו זיהוי גובה כמו מכשיר הכיוון. שני כללים חשובים: כל אוקטבה נחשבת — אפשר לשיר בגובה שנוח לקול; והמיקרופון לא נחשב בזמן שהתוכנה מנגנת, ועוד רגע אחרי — כדי שהרמקול לא "יישמע" כשירה.

שיר את הצליל

שומעים צליל ושרים אותו; המחוג מראה כמה גבוה או נמוך. מחזיקים בתוך האזור הירוק כשנייה.

מה שרתי?

לוחצים "● שיר", שרים, "■ סיום" (או עצירה אוטומטית אחרי 5 שניות). התוכנה לוקחת את החציון של כל מה ששרתם — בלי רבע השנייה הראשונה, שבה הקול "מחליק" אל הצליל. אפשר לשמוע מה נקלט ולשיר שוב. רק אחרי האישור, הגובה מושווה לדרגות המקאם (יחסית לטוניקה, בלי אוקטבה).

אם הגובה בתוך הדיוק הנדרש — הוא הדרגה הקרובה.
אם הוא "בין שני צלילים" — עד 25 סנט מעבר לדיוק — זו לא טעות: כתוב "קרוב", ושרים שוב (עד 3 ניסיונות).
אם הוא רחוק יותר — מרמה 3 התשובה היא "לא מהמקאם".

שיר את המסלול

הצלילים על החַמְשָׁה, אחד אחרי השני, בקצב שלכם. צליל עובר כשהוא מדויק ויציב כשנייה; הסטייה הממוצעת שלו נרשמת לסיכום. המסלול מצליח כשלפחות 50% מהצלילים הושרו.

✓ עוזר: אוזניות · מקום שקט · לשיר צליל אחד ארוך ויציב, לא "לחפש" אותו · לשמוע את הטוניקה לפני שמתחילים.

✗ מקלקל: רמקול חזק בלי אוזניות (גם עם ההשתקה — הד בחדר יכול להיקלט) · שירה חלשה מדי — מתחת לסף הרעש אין קריאה · שירה בגלישה מצליל לצליל.

🔧 פירוט טכני

השתקה: כל צליל של התוכנה מאריך את micMuteUntil עד סופו + 350 ms; עד אז הקריאות לא נספרות.

מה שרתי: נדרשות לפחות 12 קריאות אחרי 250 ms ההתחלתיים. "לא יציב" אם הטווח הבין־רבעוני גדול מ־70 סנט (מוצג כאזהרה בלבד). הדיוק: 60 / 50 / 40 / 30 / 25 סנט ברמות 1–5.

שיר את המסלול: הדיוק 60 / 45 / 35 / 30 / 25; "קרוב" — עד 30 סנט מעבר; החזקה של 900 ms; הצלחה ≥ 50% מהצלילים.

📖 במדריך: שיר את הצליל ← · 📖 במדריך: מה שרתי? ← · 📖 במדריך: שיר את המסלול ←

דיוק ויציבות במשחקי הקול

הפרדה מהדגמה הנשמעת ברמקול

סיום התו בתזמון התוכנה אינו בהכרח סיום הצליל במיקרופון. יש גם זמן מעבר שמע ודעיכת חדר. ההדגמות במשחקי קול עוקפות הדהוד מלאכותי ונסגרות ברכות בזמן קצר; הנגינה הרגילה אינה משתנה. לאחר סיום ההדגמה המדידה מחכה להפסק קצר בקלט, ומנקה היסטוריית גובה ישנה לפני שהיא מקבלת תשובה חדשה. כך שארית הצליל אינה מצטברת כהחזקה נכונה. אם שרים ברציפות יחד עם ההדגמה, נדרשת הפסקה קצרה כדי להפריד את התשובה.

התוכנה מבקשת גם ביטול הד מהדפדפן כאשר המיקרופון משמש למשחק; התמיכה והיעילות תלויות בציוד ובדפדפן. הקלטה גולמית ומכשיר הכיוון שומרים על בקשת שמע ללא עיבוד זה. ההמתנה אינה סכום קבוע של זמני אפקטים; בחדר שקט או באוזניות היא קצרה, ובחדר מהדהד היא נשארת עד שההד בקלט נחלש. אין דרך להבטיח הבחנה בין שני צלילים זהים בכל סביבת שמע.

המיקרופון לאורך סבב והשחרור בסיומו

החלפת שאלה אינה סיום המשחק. המיקרופון נשאר פעיל לאורך סבב משחקי שירה וקול, גם כשהמאזין של התשובה הקודמת מוחלף במאזין של השאלה הבאה. במשחקי השירה הבקשה למיקרופון מופעלת אוטומטית; הדפדפן עדיין דורש הרשאה. מדידת ההדגמה חסומה בנפרד, בלי לסגור ולפתוח את המיקרופון בין השאלות.

ההאזנה משותפת לכלים הזקוקים לה. בסגירת משחק או בסיום סבב מסתיים השימוש של המשחק, והמיקרופון משתחרר אם לא נשאר צרכן פעיל. עצם פתיחת נתח שירה או מכשיר הכיוון אינה סיבה להשאירו פעיל. הקלטה או מדידה שהופעלו בנפרד ממשיכות עד לסיומן. גם בקשת הרשאה שהושלמה לאחר סגירת המשחק אינה משאירה לכידה פעילה ללא שימוש.

הפרדה בין הדגמה לשירה נמדדת

משחקי השירה הוותיקים ומשחקי הקול אינם נותנים ציון לצלילים שהתוכנה עצמה משמיעה. המדידה מושהית לאורך ההדגמה, כולל ההפסקות בין תוויה, וחוזרת לאחר דעיכת הצליל בקלט והפסק קצר, ללא השהיית ביטחון ארוכה וקבועה. מדידת טווח הקול ובדיקת דיוק השירה מושהות גם הן בזמן השמעה. "שמע שוב" מנקה מדידה חלקית כדי שלא לחבר החזקה מלפני ההדגמה לשירה שאחריה. בהדגמה חדשה של תרגיל רצף, הניסיון מתחיל מחדש.

ההתנהגות תלויה במטרה: מכשיר הכיוון מציג את הצליל שנקלט גם בזמן צליל הייחוס שלו; הקלטת מיקרופון רגילה שומרת את הקלט שנבחר להקלטה; ניתוח קובץ מתבסס על הקובץ עצמו. בתרגיל "שיר מעל הבסיס", הבסיס המתמשך הוא ליווי מכוון והשירה נמדדת בזמן שהוא נשמע, לאחר אישור שימוש באוזניות. אוזניות חשובות גם כאשר קיימת החרגת הדגמה, משום שההחזר האקוסטי ותזמון הציוד משתנים בין סביבות.

המשחק משווה את גובה הצליל המזוהה מהמיקרופון לגובה יעד. ההפרש מחושב בסנטים: 100 סנט הם חצי טון ו־50 סנט הם רבע טון. כך אפשר לתרגל גם דרגות של מקאמים שאינן נופלות על חצאי הטונים של הפסנתר. היעד נגזר מהמקאם ומבסיסו, ומועבר לאוקטבה שנמצאת בטווח השירה הנוח שהוגדר לשחקן.

פגיעה בצליל לעומת יציבות

ב"פגע בצליל" וב"רבע הטון בקול" נדרשת שהייה רצופה בתוך תחום הדיוק. סטייה או היעדר זיהוי מתחילות את ההחזקה מחדש. ב"צליל יציב" נבדקת גם מידת הפיזור של הגובה סביב הממוצע. לכן קול שכולו בתחום המותר אך נע בתוכו במידה רבה עדיין עשוי לדרוש ניסיון נוסף. הסטייה הממוצעת מוצגת בערך מוחלט; תנודת הגובה מודדת את הפיזור סביב הממוצע ואינה ציון של איכות הקול.

אוקטבה, טווח וכוונון

כאשר קבלת אוקטבה אחרת פעילה, הפרש של אוקטבה שלמה אינו נחשב סטייה. כשהאפשרות כבויה, נבדק הגובה המוחלט. שינוי האפשרות מתחיל ניסיון חדש. ב"רבע הטון בקול", כשאין במקאם הנבחר דרגת רבע טון, מוצגת דוגמה מראסט. התרגיל מתייחס לכיוון שבנתוני התוכנה; במסורות ביצוע שונות ייתכנו גבהים אחרים לדרגות הנייטרליות.

זיהוי אמין וניקוד הוגן

התרגילים מיועדים לקול יחיד ללא ליווי. ההדגמה אינה נספרת, אין בונוס על התחלה מהירה, ושתיקה אינה מקבלת ציון. ההשלמה תלויה בזמן שנמדד ולא במספר תמונות המסך. רעש או קפיצות בזיהוי עלולים לאפס את ההחזקה; זו אינה בהכרח טעות בשירה. אוזניות מונעות מהמיקרופון לקלוט את ההדגמה. הגדרות השמע של המכשיר והדפדפן עשויות להשפיע על הזיהוי.

הטווח האישי מתאים את התרגיל לאזור נוח לשירה. הוא אינו מדידת גבולות היכולת, ואין צורך להאריך צליל או להגביהו במאמץ. המשוב מתאר גובה ויציבות בלבד, ואינו אבחון של בריאות או טכניקת קול.

להוראות הפעלה ולאיור המשחקים במדריך המלא

רצפים ושליטה בקול

בנוסף לדיוק בצליל בודד, אפשר להשוות שירה למסלול יעד לאורך זמן. הזמן נמדד מתחילת הקול המזוהה לאחר ההדגמה; כך זמן התגובה לפני הצליל הראשון אינו מקבל ציון. לאחר מכן לכל צליל יש חלון זמן לפי מהירות התרגיל. חלק קצר בתחילת כל צליל מאפשר מעבר, אך נדרשת שהייה מספקת בכל דרגה. האטת התרגיל משנה את ההדגמה ואת חלונות המדידה יחד.

סולם במדרגות והד מלודי משתמשים בדרגות המקאם הפעיל. בקפיצת מרווח משמיעים רק את נקודת ההתחלה, כדי לתרגל את המרווח בלי לשמוע מראש את התשובה. בגלישה היעד הוא מסלול רציף בגובה; הגעה לנקודת הסיום לבדה אינה מספיקה. מעבר המקאם מדגים באופן מפורש ראסט וביאת על בסיס משותף, ללא סיווג אוטומטי של שירה כמקאם מסוים.

צליל בסיס ועיטורים

שירה מעל בסיס מתמשך דורשת אוזניות, אחרת המיקרופון עלול לקלוט את הבסיס. העיטורים משווים חילופים קצרים בין שני צלילים. הדיוק בתרגילי סולם, הד, מעבר מקאם וגלישה נמדד לפי מרכז הסטייה בחלון של כרבע שנייה, בתוך כל תו בנפרד, כך שוויברטו טבעי אינו נחשב אוטומטית לזיוף. בתרגילי ויברטו ועיטורים המדידה משתמשת בגובה המזוהה לפני החלקה; כך תנודות מהירות אינן נמרחות בממוצע. קצב המדידה ויכולת המיקרופון עדיין מגבילים את הדיוק, ולכן מתחילים לאט. לא מדובר בהבטחה לזיהוי כל קישוט זעיר.

ויברטו

רוחב התנודה נמדד סביב מרכז הגובה, וקצבה לפי מחזורי התנודה שנקלטו. ההשוואה אינה מחייבת התאמה של שלב הגל: שתי תנודות באותו קצב ורוחב יכולות להתחיל בנקודות שונות. נדרשים כמה מחזורים ברורים; צליל קבוע אינו נחשב ויברטו. המדידה אינה קובעת אם הוויברטו מתאים לסגנון השירה או אם טכניקת ההפקה נכונה.

עוצמה יחסית

משחק העוצמה משווה את רמת האות במיקרופון בין ההתחלה והסיום, ובמקביל בודק שמירת גובה. מרחק מהמיקרופון, הגבר אוטומטי ועיבוד שמע יכולים לשנות את התוצאה. דפדפן שמדווח על הגבר אוטומטי פעיל אינו מקבל ציון לעוצמה; בהתקנים שאינם מדווחים על ההגדרה, זו מדידה יחסית בלבד. אין כאן מדידת עוצמה מכוילת בחדר. הדגמות גלישה, ויברטו ועוצמה משתמשות בצליל רציף כדי להמחיש את השינוי.

להוראות המשחקים ולאיורים במדריך המלא

פעמה, משקל ותרגול מקצב

הפעמה היא יחידת הזמן החוזרת; תבנית המקצב קובעת אילו מכות והדגשים נשמעים בתוך המחזור. המשחקים מפרידים בין זיכרון סדר המכות, שמירת זמן, כתיבה וזיהוי תבניות. לכן הצלחה באחד מהם אינה מחייבת הצלחה באחר.

איך נבדק הזמן

המכות הצפויות מתוזמנות לשעון השמע. זמן ההקשה מושווה לזמן שבו המכה נשמעת, עם תיקון לפי דיווח הדפדפן והכיול. הכיול משתמש בחציון של הפרשי הזמן כדי לצמצם השפעה של הקשה בודדת מוקדמת או מאוחרת. הוא כולל גם את אופן ההקשה של המשתמש, ולכן אינו מדידה מעבדתית של המכשיר. אם הקשה סמוכה נמצאה, נבדק גם אם היא דום או תק כאשר המשחק דורש זאת.

משקלי רבעים ושמיניות אינם נספרים באותה יחידה. ב־7/8 סופרים שבע שמיניות, שעשויות להתחלק למשל לקבוצות 3+2+2. תבניות בעלות אותו משקל יכולות להישמע שונות בגלל מקום ההדגשים והקישוטים. תבנית ניסיונית אינה נכללת במאגר שאלות הזיהוי.

הכר את המקצב

לימוד המקצב מפריד בין שלושה דברים: פעמה קבועה, חלוקתה לחלקים והדגשים שמרכיבים תבנית. מספר יחידות הזמן במחזור אינו תמיד מספר ההדגשים הנשמעים.

📖 במדריך: הכר את המקצב ←

שמור על הפעמה

נבדקים המרחק בזמן בין כל פעמה להקשה ואחוז הפעמות שנפגעו. הסבולת יורדת מ־140 ל־85 אלפיות שנייה. נדרשות 75% ברמות 1–2, 80% ברמות 3–4 ו־85% ברמה 5; עודף הקשות עלול להכשיל גם כשהפעמות עצמן זוהו.

📖 במדריך: שמור על הפעמה ←

דום או תק?

דום ותק נבדלים בגוון ובגובה היחסי של צליל התוף. תק חלש נחשב לתק בתשובה. במשחק נבדק סדר המכות בלבד, ולכן הוא מתאים לפני משחקי החיקוי שבהם נדרש גם תזמון.

📖 במדריך: דום או תק? ←

כמה פעמות?

התשובה היא מונה המשקל: למשל 7 ב־7/8 ו־4 ב־4/4. שמינית אינה אותה יחידת זמן כמו רבע. קבוצות של שתיים ושלוש שמיניות יוצרות לעיתים דגשים לא שווים; 10/8 הוא מספר זוגי של שמיניות, ויכול לכלול קבוצות שאינן שוות.

📖 במדריך: כמה פעמות? ←

חקה את המקצב

לכל מכה צפויה מוצמדת הקשה סמוכה בזמן, ונבדק גם סוג המכה. כל המכות צריכות להתאים; ברמות 1–3 מותרת הקשה מיותרת אחת. סבולת הזמן מצטמצמת עם הרמה ובתבניות צפופות, כדי לא לקבל שתי מכות שונות כאותה מכה.

📖 במדריך: חקה את המקצב ←

כתוב את המקצב

כל משבצת היא חלק הזמן הקטן של התבנית הנוכחית: ברמות הפתיחה רבע או שמינית, ובתבניות הספרייה בדרך כלל שש־עשרית. נבדק תוכן כל המשבצות, כולל השקטים, ולא מהירות הלחיצה בזמן הכתיבה. תק חלש נכתב כתק.

📖 במדריך: כתוב את המקצב ←

איזה מקצב?

משקל לבדו אינו מזהה מקצב: כמה תבניות שונות יכולות להיות באותו משקל. ברמות הגבוהות נבחרות תשובות חלופיות בעלות משקל דומה, ונדרש לזהות את מיקום הדום, התק והשקטים. קישוטים אינם בהכרח מקצב חדש.

📖 במדריך: איזה מקצב? ←

מה נשמר, איפה — ומה יכול להימחק

התוכנה שומרת אוטומטית בזיכרון של הדפדפן — במחשב הזה, בדפדפן הזה. אין שרת ואין חשבון; שום דבר לא יוצא מהמחשב.

ההגדרות — מקאם, בסיס, כלי, אפקטים, פריסטים, שינויים ידניים, תצוגה.
המשתמשים — נקודות, שיאים, הישגים והגדרות המשחקים.
הקלטות שמורות, המטרונום, קצב הליווי.
במכשיר הזה בלבד — מיקום וגודל של חלונות צפים, "התאם למסך", הצמדת שורת הניווט.

ייצוא כל ההגדרות יוצר קובץ טקסט (makamat_תאריך_שעה.ini) עם כל ההגדרות והפריסטים — למעבר בין מחשבים או דפדפנים, ולגיבוי.

✓ עוזר: לייצא הגדרות ולשמור הקלטות חשובות לקבצים, מדי פעם.

✗ מקלקל: "ניקוי נתוני גלישה" בדפדפן מוחק הכול. פתיחת התוכנה מכתובת אחרת (קובץ אחר, תיקייה אחרת, אתר) — מתחילה עם הגדרות ריקות, כי הדפדפן שומר לכל כתובת בנפרד. "איפוס ההגדרות המסומנות" מוחק משתמשים רק כשסעיף מחיקת השחקנים מסומן במפורש.

🔧 פירוט טכני

מפתחות localStorage: makamat-settings (הגדרות, גרסה 8: המקאם נשמר גם לפי שמו באנגלית), makamat-games, makamat-takes, makamat-met, makamat-acc, makamat-tn-names, makamat-fit, makamat-jump-pin, makamat-float:*. המדריכים: makamat-help-*.

שמירה: מתוזמנת בכל שינוי. ערך לא תקין בקובץ או בייבוא — מדולג, וברירת המחדל נשארת.

📖 במדריך: ייצוא וייבוא הגדרות ←

התצוגה: רמות, ניווט, חלונות וגודל

חלון בהירות תצוגה כולל תמיד גרור, העתקת קישור ישיר, מדריך מלא, איך זה עובד וסגור — גם בעזרה. אפשר לגרור את החלון, ולהשתמש בקישור המועתק כדי לפתוח אותו ישירות.

רמות התצוגה (בסיסית, מורחבת, מלאה) רק מסתירות ומראות חלקים — שום הגדרה לא נמחקת כשחלק מוסתר. כל חלק אפשר לכווץ לפס דק ב"▴ הסתר".

חלק מוסתר מתקפל לשורת הכותרת שלו. פתחו אותו מהכותרת או מפקד הניווט המתאים.

שורת הניווט מתחת לכלי העזר מביאה ישר לכל חלק. הכפתור 📌 קובע אם היא צמודה לראש המסך (נשארת גלויה כשגוללים) או נשארת במקומה וגוללת יחד עם הדף. כפתור של חלק מוסתר אינו מופיע.

חלונות צפים (המשחק, הזיהוי, ניתוח השירה, כלי העזר) נגררים מ"⠿ גרור", והקצוות והפינות משנים את גודלם. כפתורים שהכיתוב שלהם מתחלף (השמע / עצור) שומרים רוחב קבוע, כדי שהשורה לא תקפוץ.

🔧 פירוט טכני

הזזה: באמצעות ידית הגרירה. שינוי הגודל נעשה בקצוות ובפינות, ותלוי בגבולות התצוגה ובהגדרות החלונות.

רוחב קבוע: בטעינה, התוכנה מודדת את הכפתור עם כל אחד מהכיתובים האפשריים, וקובעת את הרוחב המינימלי לגדול שבהם.

ניווט: גלילה חלקה אל החלק, והבהוב קצר שלו; כשהשורה צמודה, מקום הגלילה מביא בחשבון את הגובה שלה. ההצמדה: כשמקום השורה יוצא מראש המסך, השורה הופכת ל־fixed ומקום שמור בגובה שלה נשאר בדף, כדי שהתוכן לא יזוז.

📖 במדריך: תצוגה, צבעים וגודל ←

התאמה מתמשכת לשטח התצוגה

תאם מפעיל התאמה אוטומטית ומודגש בירוק. המצב נשמר לכל רכיב ובנפרד לפרופיל מחשב, טאבלט וטלפון; בסיבוב המסך או שינוי גודל החלון מתבצע חישוב מחדש. שינוי ידני ב־+, ב־− או במחוון מבטל את ההתאמה האוטומטית של אותו רכיב. כדי לחזור אליה לחצו שוב על תאם.

במקלדות ההתאמה מנצלת את הרוחב, ובחַמְשָׁה מכניסה את שורות התווים זו לצד זו כשאפשר. בעוד ובכינור היא מנצלת את הרוחב ואינה מבטלת גלילה שנחוצה לגובה. בנאי מוצגים ארבעה איורים בשורה לרוחב ושניים בשורה לגובה; בקאנון נלקח בחשבון גם המקום של הפקדים. תאם אינו משנה את בחירת האזור או מוציא ממצב הכול.

⚙ הגדרות — מדריך לפי לשוניות

חלון ההגדרות מרכז נושאים לפי לשוניות. בכל לשונית מופיעים אותם ערכים כמו בפקדים המקבילים בתוכנה. בראש החלון: גרירה, קישור ישיר, עזרה, איך זה עובד וסגור. ? פותח את פרק הלשונית הפעילה; Ctrl+? ו־📖 פותחים את אותו נושא ב"איך זה עובד".

הלשוניות מסודרות בחמש קבוצות, וכותרת קטנה מעל כל קבוצה: נגינה, הקלטה ושירה, מסך וממשק, לחצני המשתמש וניהול. ב"לחצני המשתמש" כל סוג של לחצנים שהמשתמש קובע הוא לשונית נפרדת: שורת הניווט (השורה הקבועה בראש התוכנה), סרגל לשוניות (לחצן לכל אזור), פאנל הלחצנים <> (נפתח בלחיצה על <> בשורת הניווט ונסגר מיד אחרי לחיצה) וסרגל לחצנים צף (חלונית שגוררים לכל מקום ונשארת פתוחה). לידם קיצורי מקשים, שמפעילים את אותן פעולות מהמקלדת. לחיצה ארוכה על לחצן מכל אחד מארבעת הסוגים פותחת את הלשונית שלו. בכל לשונית ההגדרות מקובצות תחת כותרות, ולחצני האיפוס והשחזור נמצאים בתחתית. בתצוגה צרה הלשוניות עוברות לשורה נגללת בלי כותרות הקבוצות.

חיפוש בהגדרות: כל פקד נכנס לחיפוש עם הכיתוב, ההסבר, הקבוצה והלשונית שלו. החיפוש מתאים מילים אחרי הסרת ניקוד, גרש ואותיות סופיות, ובודק גם את המילה בלי אות שימוש בתחילתה ובלי סיומת רבים או נקבה. מילה של שתי אותיות חייבת להתאים למילה שלמה. כשיש פקדים שהמילה נמצאת בכיתוב שלהם, לא מוצגים פקדים שבהם היא מופיעה רק בהסבר.

נגינה: צליל וכיוון · מקלדות · בסיסי מקאמים · אפקטים · איורי הכלים
הקלטה ושירה: הקלטה והשמעה · נתח שירה
מסך וממשק: מראה · פרופיל תצוגה · חלונות · ניווט וגלילה
לחצני המשתמש: קיצורי מקשים · שורת הניווט · סרגל לשוניות · פאנל הלחצנים <> · סרגל לחצנים צף
ניהול: פרופילים וגיבוי · איפוס

📖 במדריך: מדריך לפי לשוניות ←

חלון חוסם וחלון לעבודה במקביל

חלון חוסם מקבל את פעולות המשתמש עד לסגירתו. חלון לעבודה במקביל מאפשר למשל להאזין, לנגן ולבדוק תוצאה בלי לסגור את הכלי הפתוח. בחירת המצב תלויה במשימה: לזיהוי מקאם לפי צלילים עשוי להתאים חלון מקביל, ואילו הגדרה שמחייבת בחירה ממוקדת עשויה להתאים לחלון חוסם. בלשונית "חלונות" בוחרים את ההתנהגות לכל חלון. הגרירה, המתיחה וההגדלה אינן משנות את תפקיד החלון.

הגדרות — צליל וכיוון

שלוש שכבות של גובה

בסיס המקאם בוחר את נקודת ההתחלה של הסולם. הטרנספוזיציה מזיזה את הנגינה ברבעי טון, והכיוון העדין מוסיף סנטים. תדר ייחוס לה משנה את נקודת הייחוס של כל התדרים. לכן התאמת כלי מעט גבוה באמצעות סנטים אינה סיבה לשנות את שם בסיס המקאם.

גלגל, עוצמה וטריל

העוצמה משפיעה על היציאה. כיוון הטריל (בלשונית אפקטים, ליד הטריל) בוחר את השכן מתוך הסולם הפעיל. צד הגלגל נקבע בלשונית מקלדות. הגלגל מכופף רק תווים שהמשתמש מחזיק, ולא תווים של השמעה אוטומטית. עם תו מוחזק, גלגלת פיזית משנה גובה גם מחוץ לגלגל המצויר; כשהמשתמש אינו מחזיק תו, גלילה מחוץ לגלגל נשארת גלילת דף.

🔧 פירוט טכני

יחס תדרים להזזה של c סנט הוא 2 בחזקת c/1200. PITCH.q נספר ברבעי טון ו־PITCH.cents הוא תיקון נוסף. הכיפוף הזמני של הגלגל נשמר ב־BEND ומופעל על קולות מוחזקים. גלילת עכבר אינה משנה את הבסיס השמור.

📖 במדריך: צליל וכיוון ←

הגדרות — מקלדות

טווח, מיפוי ושמות הם דברים שונים

אוקטבת כל מקלדת משנה את גובה הצליל שלה בלי לשנות את המיפוי; קישור הגובה מסומן כברירת מחדל ומאפשר לשנות את שתיהן יחד. מיפוי Z משנה איזה קליד על המסך מתאים למקש Z הפיזי; הוא אינו משנה את מרווחי המקאם. שמות דו רה מי ו־ABC משנים את התוויות בלבד, ולכן נמצאים בלשונית מראה. קשר שינויים ידניים בין המקלדות מחבר את שינויי התווים, בנפרד מקישור הגובה; שמירת השינויים קובעת מה נשאר במעבר מקאם.

🔧 פירוט טכני

הנגינה מהמחשב משתמשת ב־event.code ולא באות שהמקלדת מפיקה. כך פריסה עברית אינה משנה את מיקום המקשים. פריסט פעיל יכול להקצות מקש נגינה לפעולה; במקרה כזה הפעולה מקבלת עדיפות. הגדרות המיפוי, האוקטבות והשינויים הידניים נכללות במצב השמור.

📖 במדריך: מקלדות ←

לקלידים הנוספים בדיאטונית שלושה מצבי תצוגה: מוסתרים, כל הצלילים כולל רבעי טון, וצלילים של טון או חצי טון בלבד. הלחצן מעל הגלגל מחליף ביניהם בסדר "הצג", "הצג 2", "הסתר". סינון רבעי הטון אינו משנה את גובה הצלילים בקלידים הגדולים; הוא מציג רק צלילים של חצאי טונים שלמים בין הצלילים בפועל.

כיוון קליד נוסף

Ctrl+לחיצה על קליד קטן משנה את גובהו בסיבוב: רגיל, נמוך ברבע טון, נמוך בחצי טון, גבוה ברבע טון וגבוה בחצי טון. Alt+לחיצה מאפסת אותו לגובה המקורי של הקליד הנוסף. מסגרת אדומה מציינת שינוי ידני. השינויים נשמרים בהגדרות, בפרופילים, בקובץ INI ובפריסט הדיאטוני. חזרה למקאם מאפסת אותם.

הגדרות — בסיסי מקאמים

בסיס, מרווחים וכיוון עדין

המקאם קובע מרווחים; הבסיס קובע מאיזה גובה מתחילים. מי −¼ מזיז את נקודת ההתחלה ברבע טון מתחת למי, בלי לשנות את המרווחים בין הדרגות. כך אפשר לנגן אותו מקאם על בסיס אחר. Alt+לחיצה מחזירה את התו לגובה רגיל; היא אינה מחזירה את בסיס היצרן של המקאם.

מקורי, שמור ומפורש

ללא בסיס שמור, בחירת מקאם טוענת את בסיסו המקורי, כולל ההנמכה המקורית אם יש. עם סימון, נטענים התו והתיקון שנשמרו. קיצור עם בסיס מפורש יכול לבחור גובה אחר. אם "שמור בסיס" פעיל, גם השינוי הזה מעדכן את השמירה.

🔧 פירוט טכני

baseFineKeys39=null פירושו שימוש בכיוון הבסיס המקורי. ערך 0 פירושו גובה רגיל במפורש; −50 פירושו רבע טון נמוך. בסיסים שמורים הם זוג pc/fine לפי מזהה המקאם. מחזור הלחיצות הוא 0, −50, −100, −150, +50, +100, +150 סנט. Alt מציב 0. שדות חסרים בקיצור ישן נחשבים 0 בבסיס מפורש, לשמירת התאימות.

📖 במדריך: בסיסי מקאמים ←

חיפוש ומיון בטבלה

החיפוש בטבלה משווה את השם העברי בלי ניקוד וגרש, את השם האנגלי ואת השם הערבי. המיון לפי א״ב משתמש בסדר האלף־בית העברי של השמות כפי שהם מוצגים; חזרה למיון לפי משפחות מחזירה כל שורה למשפחה שלה. המיון אינו משנה בסיסים שמורים.

הגדרות — אפקטים

משותף מול נפרד לכלי

לכלים ללא חריגה יש הגדרות אפקטים משותפות. סימון שמירה לכלי מעתיק את המצב הפעיל לחריגה שלו. השינויים הבאים נשמרים באותו היקף. במעבר כלי נטענת החריגה שלו אם יש, אחרת ההגדרות המשותפות. ביטול הסימון מוחק את החריגה של הכלי הפעיל.

כיבוי, רמה ואיפוס

המתג קובע אם האפקט פעיל; הרמה נשארת גם כשהוא כבוי. איפוס ההגדרות הפעילות משפיע על ההיקף הנוכחי בלבד; איפוס כל הכלים מוחק את החריגות ומאפס את המשותף. הרטט המובנה בגווני כינור ונאי הוא חלק מהגוון, ולכן נשאר כשהאפקט ויברטו כבוי.

🔧 פירוט טכני

fxGlobal שומר את ההגדרות המשותפות; fxOverrides מכיל חריגות לפי מזהה כלי. סימוני fxOn נפרדים מהרמות params. הפעלה זמנית של אפקט מקיצור מקש מתווספת כשכבה זמנית ואינה דורסה את המצבים השמורים.

📖 במדריך: אפקטים ←

הגדרות — איורי הכלים

האיור וכלי הנגינה

אפשר לבחור איור של כלי אחד ולנגן אותו בגוון אחר. צליל האיור קובע אם להשתמש בגוון כלי האיור או בכלי הפעיל. כיוון כלי קובע את מיתרי הכלי או את סוג הנאי, בעוד אוקטבת האיור מזיזה את הטווח שלו. לכן "התאם למקלדת" אינו החלפת כיוון מיתרים.

🔧 פירוט טכני

diagramOct שומר אוקטבה נפרדת לעוד, לכינור, לקאנון ולנאי. מיקום הלחיצה באיור ממופה לתדר לפי הכיוון והטווח. בחירת נגינה חופשית משנה את אופן המיפוי על המיתר; היפוך האיור וגודל הנאי הם שינויים בהצגה. הערכים כלולים בשמירה המלאה.

📖 במדריך: איורי הכלים ←

גודל האיור מחושב ביחס לשטח יציב בפאנל, ולא ביחס לאיור שכבר הוגדל. "תאם" בעוד ובכינור ממלא את רוחב האיור בלי להזיז את מיקומי הצלילים. בנאי הוא ממלא את רוחב השורה, בארבעה איורים לרוחב המסך או בשניים בכל שורה במסך לגובה; ייתכן שתידרש גלילה לגובה. לחצני + ו− משנים את הגודל באחוז אחד בכל לחיצה, גם כשהערך ההתחלתי כולל שבר עשרוני. בנאי כל עוצמת נשיפה היא רגיסטר נפרד. סימון "אצבוע מקורב" מבדיל בין אצבוע הקיים בטבלה לבין הצגה משוערת של גובה אחר.

הגדרות — הקלטה והשמעה

נתוני נגינה מול קובץ שמע

הקלטת mkrec שומרת אירועי נגינה הניתנים לעריכה, ו־MIDI שומר נתוני צלילים. MP3 שומר את השמע עצמו. בזמן הנגינה נלכד גם שמע; כשהוא מתאים לייצוא אפשר לקודד אותו בלי לנגן שוב. אחרת ההקלטה נוצרת בהשמעה שקטה בזמן אמת, ואז מקודדת ל־MP3.

📖 במדריך: הקלטה והשמעה ←

זיהוי מקאם מהקלטה

לפי הכתוב (ברירת המחדל): כל צליל נקרא ביחס לכיוון ולתדר הלה שהיו בזמן הנגינה, כפי שנוגן על המקלדת ונכתב. הקלטה שנוגנה בטרנספוזיציה או בלה = 442 מזוהה כמו המקאם והבסיס שניגנתם. לפי הנשמע: הצלילים נקראים כפי שהם נשמעים בפועל, ביחס ללה = 440 — כך יודעים באיזה מקאם ועל איזה בסיס ההקלטה נשמעת, למשל כדי לנגן איתה יחד בלי טרנספוזיציה. בהקלטה שנוגנה בלי טרנספוזיציה ובלה = 440 שתי הדרכים נותנות אותה תוצאה. קובץ MIDI או שירה שהועברו מ"נתח שירה" אין להם כיוון מקורי ידוע; הם מקבלים את הכיוון שבזמן הטעינה כנקודת ייחוס.

השמעה מההגדרות ומהפאנל

פקדי ההשמעה בהגדרות אינם הגדרה נוספת: הם מפעילים את הפקדים שבפאנל ההקלטה, ולכן שני המקומות מציגים תמיד אותו ערך. טרנספוזיציית ההשמעה מזיזה את הצליל ואת הקלידים המוארים יחד; צליל שנופל בין שני קלידים מדליק את הקרוב ביותר, עד חצי טון ממנו, ומסומן במסגרת מקווקוות: ההארה מראה איפה הצליל קרוב, אבל השמע עצמו אינו מעוגל לקליד.

הגדרות — נתח שירה

מדידה, עיגול ואוקטבה בשירה

ניתוח שירה מודד גובה. עיגול לרבע טון מקרב את המדידה לרשת של רבעי טון; "כפי ששרתי" משאיר את הגובה שנמדד. אוקטבת ההשמעה היא החלטה נפרדת. שמות המרווחים משפיעים על התיאור ולא על המדידה. פתיחת WAV או MP3 שומרת את המקור המלא ומאפשרת לבחור ממנו קטע או לנתח את המקור כולו.

🔧 פירוט טכני

הקידוד ל־MP3 נעשה ב־Worker מקומי עם lamejs המוטמע בתוכנה, ללא רשת. פעולת הביטול מפסיקה את הקידוד. השמע המיובא מפוענח באמצעות decodeAudioData; הבחירה נחתכת לצורך ניתוח או שמירה בלי לשנות את המקור. "נתח קטע נבחר" מנתח את הטווחים המסומנים בלבד; בבחירה מרובה הם מעובדים בלי הרווחים שביניהם, בעוד מיקומיהם בגרף המקורי נשמרים. שם הקובץ כולל את הסיומת, ומשך המקור מוצג בשעות, דקות ושניות. anOpt.round ו־anOpt.oct נשמרים יחד עם הגדרות כלי העזר.

📖 במדריך: נתח שירה ←

קפיצות זמן בגרף נתח שירה

ארבעה ערכים בשניות קובעים כמה יזיזו חיצי הגרף את אזור התצוגה: לחיצה רגילה 5, Ctrl+לחיצה 30, Shift+לחיצה 60, ושניהם 300. במקינטוש: Command במקום Ctrl. אפשר להזין ערך עשרוני מ־0.1 עד 86400, או לשנות ב־−/+. השינוי נשמר בהגדרות, בפרופילים ובקובץ INI. אפס קפיצות זמן מחזיר רק את ארבעת הערכים האלה לברירת המחדל. הזזת התצוגה אינה משנה את הבחירות להשמעה או את מיקום הנגינה.

הגדרות — מראה

המראה אינו משנה את הצליל

ערכות הצבע וגודל הטקסט משנים משתני עיצוב. גודל החַמְשָׁה נשמר בנפרד. רמת התצוגה בוחרת אילו חלקים זמינים, בלי לשנות את הסולם, כלי הנגינה או ההקלטה. טולטיפ מוסיף הסבר במעבר עכבר. מניעת בחירת טקסט חוסמת את בחירת טקסטי הממשק, עם חריג לשדות ההקלדה.

🔧 פירוט טכני

הפקדים בהגדרות משתמשים באותם ערכי מצב כמו הפקדים הראשיים. שינוי עיצוב מתעדכן דרך applyTheme, setLevel וגודל הטקסט; שינוי בחַמְשָׁה אינו גורם לטרנספוזיציה. disableTextSelection39 נשמר בפרופילים וב־INI.

📖 במדריך: תצוגה ←

חלונית ביטול פעולה undo היא אפשרות תצוגה. היסטוריית הביטול משויכת לחלון שבו בוצעה הפעולה; Ctrl+Z או Command+Z פועלים גם כשהחלונית מוסתרת.

שמות צלילים ושמות מרווחים

שתי ההגדרות נמצאות כאן כי הן משנות תוויות בכל התוכנה ולא צליל: דו רה מי או C D E במקלדות, בחַמְשָׁה, באיורים ובמשחקים; טונים או שמות מוזיקליים במחשבון המרווחים ובניתוח השירה.

פרופילי תצוגה — התאמה למכשיר

פרופיל התצוגה מפריד בין המידע המוזיקלי לבין אופן הצגתו. אותם מקאמים, כלים ופקדי נגינה משמשים בכל התצוגות; הלשוניות מציגות אזור אחד בכל פעם והשורות הנגללות שומרות על רצף הפקדים במסך צר.

רוחב לעומת גובה הצליל

מספר האוקטבות במסך משנה את רוחב הקלידים ואת האזור הנראה, ולא את הצלילים. הכוונון הנוסף באחוזים משנה רק את רוחב הקלידים, בנפרד לכל מקלדת, כדי להתאים את שטח הנגינה גם כאשר מוצגים הקלידים הנוספים. הזזת המסגרת במפת המקלדת חושפת קלידים אחרים מתוך אותה מקלדת. אוקטבת הנגינה, בסיס המקאם ומיפוי מקשי המחשב הם הגדרות נפרדות.

פרופיל מכשיר, פריסט ופרופיל הגדרות

למחשב, לטאבלט ולטלפון יש הגדרות תצוגה נפרדות. פריסט תצוגה שומר בשם את הגדרות אחד מהם. פרופיל הגדרות כללי שומר את סביבת העבודה, כולל שלושת פרופילי התצוגה והפריסטים שלהם. טעינת הגדרות אינה כופה על מכשיר חדש את סוג המכשיר שנבחר במכשיר הקודם.

הזיהוי האוטומטי נעזר בזיהוי הדפדפן וביכולת המגע. מחשב עם מסך מגע או טאבלט עם מקלדת עשויים להזדקק לבחירה ידנית. השינויים נשמרים מקומית; לניוד ולגיבוי שומרים קובץ הגדרות, ובוחרים לכלול פרופילי תצוגה והגדרות מקצב. הכיול שייך לנתיב השמע של המכשיר, ולכן כדאי למדוד אותו מחדש אחרי ייבוא למכשיר אחר.

📖 במדריך: פרופיל תצוגה ←

הפרדה בין סוג המכשיר, כיוון המסך והסרגל

פרופיל התצוגה מרכז התאמות למחשב, לטאבלט ולטלפון. כיוון המסך מתאר את השטח הזמין באותו רגע; שימוש בסרגל לשוניות אינו הופך מחשב לטלפון. אפשר להציג את הסרגל גם במחשב ולשמור רצף של כמה אזורים, או להתמקד באזור אחד במכשיר מגע. הפרופילים נפרדים כדי שהתאמת האותיות והפקדים למכשיר אחד לא תחייב אותה התאמה במכשיר אחר.

לרוחב ניתן לנצל שורות ארוכות ואת שטח הצדדים. לאורך עדיפה לעיתים פריסה אנכית עם גלילה. שינוי הפריסה אינו משנה את גובה הצליל, את כיול המקשים או את תוכן ההקלטה.

חלונות

פריסה מתאימה בין שני שיקולים: שטח להצגת המידע ונגישות לפקדים. רוחב קטן מעביר קבוצות פקדים לשורות נוספות; חלון גדול יכול להציג אותן זו לצד זו. את המידות אפשר לשנות מהצדדים ומהפינות, ואת המיקום משנים בידית הגרירה. פעולת הגדלה חוזרת למידות המתאימות למסך. פקדי הגלילה שייכים לאזור העבודה הפעיל, כדי שגלילה בחלון לא תזיז את הדף שמאחוריו.

למדריך המלא

ניווט וגלילה

אפשר לגרור חלונות לכל הכיוונים, גם כשחלק מהתוכן יוצא מהמסך; ידית הגרירה נשארת נגישה. אם המיקום השמור כבר אינו נראה בעת פתיחת החלון, החלון חוזר למיקומו הרגיל.

למידת מיקומים והסתרה זמנית

החזיקו את המנעול כשלושת רבעי שנייה, כשהוא פתוח או סגור, כדי להציג בתחתית הפאנל לחצן תכלת ללמידת מיקומים. לחיצה קצרה על הלחצן שומרת את מיקום הגלילה הנוכחי בנקודות הקפיצה. סימן וי אדום מציין שהמיקום כבר ברשימה. הסימן מתעדכן בזמן הגלילה. החזקה נוספת של המנעול מסתירה את לחצן הלמידה. החזקה של לחצן הלמידה כשמופיע עליו וי אדום מסירה את המיקום מהרשימה ומשאירה את מצב הלמידה פעיל; כשהלחצן ריק, החזקה מסתירה אותו. אפשר גם להתחיל או לסיים למידה מתוך לשונית "ניווט וגלילה".

המיקומים שנלמדו נשמרים לפי מכשיר ונוספים לסדר הקפיצות; בהגדרות אפשר לבטל השתתפות של מיקום או למחוק אותו. בדף ובחלון פתוח נשמרות נקודות נפרדות. כל מיקום נשמר ביחס לשורה או לפקד הסמוכים אליו, יחד עם המרחק שלהם מראש התצוגה. כאשר גובה האזורים שמעליהם משתנה, הקפיצה מחזירה את אותה שורה לאותו גובה במסך. נקודה שהשורה שלה מוסתרת אינה משתתפת בקפיצות; היא חוזרת כשהשורה מוצגת שוב. אפשר לשמור עד 200 מיקומים.

החזיקו את ידית הגרירה ללא תזוזה כדי להחליף אותה בסימן X. לחיצה על X מסתירה את הפאנל זמנית; החזקה על X פותחת את הגדרות הגלילה במקום המתאים. הגלילה משתחררת בעת ההסתרה. בהגדרות, "הצג פאנל גלילה" פעיל כשפאנל מוגדר הוסתר זמנית; גם רענון מחזיר אותו. גרירת הידית ממשיכה להזיז את הפאנל ואינה מסתירה אותו.

כדי להחזיר פאנל שנסגר ב־X בלי לרענן את הדף, פתחו הגדרות, עברו ללשונית "ניווט וגלילה", ובקבוצת "למידת מיקומי גלילה" לחצו על "הצג פאנל גלילה". סגירה ב־X משחררת גם את הנעילה. כל עוד הגלילה נעולה, הפאנל עם המנעול נשאר זמין, גם כשאין צורך בגלילה.

המנעול מוצג פתוח או סגור לפי מצב הגלילה. גם כשהדף נעול אפשר לעבור לאזור אחר באמצעות סרגל הניווט או לחזור לראש הדף. בטאבלט/טלפון שמות האזורים מוצגים ללא סמלים; כשאין די רוחב אפשר לגלול את שורת השמות לצדדים. לחצן המסך המלא מציג חיצים אלכסוניים: כלפי חוץ להגדלה וכלפי פנים לחזרה.

קיצורי מקשים לניווט

בטאב קיצורי מקשים, בקבוצת "ניווט וגלילה", אפשר להקצות כניסה למסך מלא, יציאה או החלפה ביניהם; הצגה והסתרה של פקדי הגלילה; נעילה ושחרור; בחירת צד; קפיצה או גלילה קטנה לשני הכיוונים. אפשר גם לקבוע כל הגדרת זמן, מהירות וגובה באמצעות שדה "ערך", לבחור מצב נגיעה קצרה, להפעיל או לבטל האצה ונעילה בפתיחה, ולהוסיף או להסיר כל נקודת קפיצה. הפעולות משנות את העדפות המכשיר הנוכחי ונשמרות. שינוי מספרי כפוף לאותן מגבלות שבהגדרות. המקשים מתחילים לפעול רק כשפריסט מקשים פעיל; הדפדפן עשוי לשמור לעצמו קיצורים מסוימים.

ניווט במגע מבחין בין נגינה, גלילת הדף ופעולה בתוך חלון. נגיעה בקלידי הנגינה מפעילה צליל ואינה מתחילה גלילת דף. כשהמנעול פתוח אפשר לגלול מהשטח שסביב הקלידים; כשהוא סגור הדף נשאר במקומו והחיצים מאפשרים להזיזו במכוון. חלון פתוח יכול לגלול בתוכו בלי לגרור את הדף שמאחוריו.

משך הלחיצה קובע את הפעולה

הקפיצה מתבצעת בשחרור בתוך חצי שנייה. בהחזקה ארוכה יותר מתחילה גלילה עדינה; לאחר שתי שניות מתחילת הלחיצה המהירות עולה בהדרגה עד לתקרה. שחרור, ביטול מגע או מעבר ליישום אחר מפסיקים את הגלילה. הזמנים והמהירויות ניתנים לשינוי בהגדרות.

נקודות עצירה לפי הפריסה

הסדר נקבע ממיקומם הנוכחי של האזורים במסך. אפשר לקפוץ לכותרת המקלדת ולפקדים שלה, או ישירות לקלידים. נקודות מוסתרות אינן משתתפות ונקודות קרובות מאוד מאוחדות. בחלון פתוח הניווט נשאר בתוכו. הסרת סימון מנקודת קפיצה אינה מסתירה את האזור עצמו.

מכשירים ומסך מלא

ההעדפות לטאבלט/טלפון ולמחשב או טאבלט נשמרות בנפרד, גם בפרופיל ובקובץ ההגדרות. בטאבלט/טלפון פקדי הגלילה מוצגים כברירת מחדל; במחשב הם מוסתרים. הצגת לחצן מסך מלא נקבעת רק בלשונית "שורת הניווט". הגלילה מתחילה חופשית, אלא אם נבחרה פתיחה בנעילה. מסך מלא דורש לחיצה ותמיכה של הדפדפן. באייפון ניתן לפתוח אתר כיישום ממסך הבית ללא סרגל Safari; קובץ HTML מקומי אינו מותקן בדרך זו.

פירוט טכני

ברירות המחדל: נגיעה קצרה 500 אלפיות שנייה, תחילת האצה לאחר 2000; כיוונון עדין 65 פיקסלים לשנייה, תקרה 700, ומרחק גלילה קטנה 70 פיקסלים. המהירות היא המינימום שבין התקרה לבין המהירות העדינה ועוד עוצמת ההאצה כפול ריבוע השניות שחלפו מתחילת ההאצה. נקודות במרחק של עד 28 פיקסלים מאוחדות. מסך מלא מבוסס על Fullscreen API כשהוא זמין.

📖 במדריך: ניווט וגלילה ←

בעורך קיצורי המקשים והלחצנים הצפים, בקבוצת "מקאמים", הפעולה "הצג את כל המשפחות" פותחת את רשימת המקאמים בשורה ומרחיבה את כל המשפחות ומעבירה את התצוגה לתחילת המסגרת האדומה של בחירת המקאמים. בחירת מקאם מצמצמת אותה בהתאם לסימון "בבחירת מקאם הצג רק את המשפחה הפעילה".

ביטול וביצוע מחדש

לפני מחיקת פריסט או פרופיל מופיעה שאלת אישור. לביטול הפעולה השתמשו ב־Ctrl+Z, ולביצוע מחדש ב־Ctrl+Y או Ctrl+Shift+Z. ב־Mac: Command+Z ו־Command+Shift+Z. הקיצורים פעילים גם בלי פריסט מקשים פעיל ובלי חלונית הביטול. אפשר להקצות את המקשים לפעולה אחרת בפריסט המקשים; ההקצאה הפעילה גוברת על ברירת המחדל. ברשימת הפעולות ניתן לבחור גם "בטל פעולה (Undo)" או "בצע שוב (Redo)".

ההיסטוריה שייכת לחלון שבו נעשתה הפעולה. סגירת "נתח שירה" אינה מאפשרת לבטל את פעולותיו מהחלון הראשי. אחרי ביטול, פעולה חדשה באותו חלון מנקה את האפשרות לבצע שוב; פעולות בחלון אחר אינן מנקות אותה. בשדה טקסט הקיצורים משמשים לעריכת הטקסט. חלונית הביטול, אם מופעלת בהגדרות התצוגה, כוללת גם לחצן "בצע שוב".

גלילה בחלון פתוח

פקדי הגלילה פועלים גם בנתח שירה ובחלון ההגדרות. לכל חלון נשמרים מיקום גלילה ומצב נעילה נפרדים; בהגדרות הזיכרון נפרד גם לכל טאב. בנתח שירה אפשר ללמוד מיקומים. בהגדרות הקפיצות עוברות בין כותרות הנושאים ואין למידת מיקומים אישית. החיצים גוללים גם בזמן נעילה. בדף הנעול, כיוון קליד או שינוי מקאם שמוסיף שורות שומר על מיקום אזור הנגינה המוצג.

מיקום חופשי והצמדה לקצוות

גררו את ידית פאנל הגלילה לכל מקום בשטח המסך כדי לפנות פקדים שהוא מכסה. שחרור בצמוד לקצה הימני או השמאלי מצמיד אותו לקצה בפריסה אנכית; שחרור בצמוד לקצה העליון או התחתון מצמיד אותו בפריסה אופקית. במרכז הוא נשאר חופשי. שינוי הכיוון נעשה בשחרור הגרירה. הפאנל נשאר בתוך השטח הנראה; המיקומים נשמרים בנפרד לאורך ולרוחב, לכל סוג מכשיר, ונכללים בקובץ ההגדרות. בחירת צד או איפוס מיקום בהגדרות מחזירים להצמדה לקצה.

שמירת כיוון ופינוי סרגל הלשוניות

פאנל גלילה אופקי נשאר אופקי גם כאשר גוררים אותו למרכז; פאנל אנכי נשאר אנכי. לשינוי הכיוון מצמידים בשחרור לקצה העליון או התחתון לפריסה אופקית, או לימין או לשמאל לפריסה אנכית, ואחר כך אפשר לגרור שוב למרכז. ליד סרגל לשוניות צדדי הפאנל נצמד לצדו הפנימי במקום לכסות אותו. המיקום והכיוון נשמרים בנפרד למסך לאורך ולרוחב ובקובץ ההגדרות.

הגדרות — קיצורי מקשים

טיוטה, פריסט שמור ופריסט פעיל

הטיוטה היא מה שעורכים בטאב. הפריסט השמור הוא מה שיוכל לשרוד רענון וייצוא. הפריסט הפעיל הוא זה שמפעיל קיצורים בפועל. בחירת פריסט שמור מפעילה אותו מיד. שינויים בהקצאות דורשים "הוסף / עדכן" ואחריו "שמור פריסט". "השבת פריסט" מפסיק את הקיצורים בלי למחוק אותם; "הפעל פריסט" מחזיר אותם. צבע הלחצן והסטטוס משווים בין הטיוטה לשמירה. ברירת המחדל היא ללא פריסט פעיל.

איך מזוהה מקש

ההקצאה נשמרת לפי מיקום המקש הפיזי, למשל F5 או BracketLeft, יחד עם Ctrl, Shift ו־Alt. היא אינה תלויה באות בעברית או באנגלית. לכידת מקש מונעת את פעולתו הרגילה בזמן הלכידה. בזמן הקלדה בשדה טקסט הקיצור אינו מופעל. הדפדפן ומערכת ההפעלה עדיין עשויים לשמור לעצמם קיצורים מסוימים.

איך החיפוש מסנן פעולות

החלונית מסירה ניקוד וסימני פיסוק מהטקסט לצורך החיפוש ומשווה בלי הבדל בין אותיות קטנות לגדולות. כל מילה צריכה להופיע בשם או בנושא, אך סדר המילים אינו חשוב. קטגוריה מוסיפה סינון על החיפוש. התוצאות נגללות בתוך חלונית באותו גובה; הסינון אינו ממקם אותה מחדש. בחירה מעדכנת רק את הפעולה של ההקצאה הנערכת.

מקאם, בסיס ורבעי טון בקיצור

בבחירה ישירה נשמר מזהה המקאם. חיפוש מקאם משווה גם שמות חלופיים ואנגלית; מיון א"ב מתעלם מניקוד, ומיון משפחות שומר את סדר המשפחות עם אב המשפחה ראשון. הבסיס יכול להיות מפורש או "שמור / ברירת מחדל". במקרה השני הקיצור אינו מכריח גובה: הוא נותן לבחירת המקאם לטעון את הבסיס המתאים לו.

בבסיס מפורש נשמרים גם התו וגם התיקון. סיגא על מי −¼ היא base=4, baseFine=−50; סיגא על סול רגיל היא base=7, baseFine=0. כך אין בלבול בין מי רגיל לבין הבסיס המקורי המונמך. הקיצור אינו משנה את מרווחי הסולם. מעבר למקאם או למשפחה סמוכים משתמש באותו כלל.

החזקה זמנית מול מתג קבוע

הפעלה/כיבוי משנה את המצב הקבוע של האפקט. החזקה זמנית מוסיפה שכבה עם הרמה שבקיצור, בלי לדרוס את המצב הקבוע. בשחרור המקש השכבה מוסרת; באובדן מיקוד מוסרות כל ההחזקות כדי למנוע אפקט שנתקע. השכבה משפיעה גם על קול שכבר נוצר ואינה נכתבת לפרופיל.

תאימות ובטיחות נתונים

הקצאות מיובאות נבדקות מול קטלוג פעולות מוכר, קוד מקש תקין, מזהה מקאם ורמות תקינות. מספרי בסיס מוגבלים לתווים קיימים ותיקון הבסיס לרבעי טון בין −150 ל־+150 סנט. מקש כפול אינו מפעיל שתי פעולות; עדכון מחליף את ההקצאה אחרי אישור. פריסט יצרן מוצע לעריכה בלבד.

🔧 פירוט טכני

shortcutPresetsKeys39 מכיל את השמירות ו־draftPresetKeys39 את הטיוטה. activePresetKeys39 בוחר איזו רשימה תיבדק ב־keydown. chordKeys39 משתמש ב־event.code. baseFine הוא תיקון בסנטים; ההפעלה בוחרת מקאם, ואז מחילה בסיס מפורש אם הוגדר. tempEffectsKeys39 מכיל רק החזקות זמניות; keyup ו־blur מנקים אותן. פרופילים ו־INI שומרים רק את ההקצאות שאושרו בשמירה.

📖 במדריך: קיצורי מקשים ←

פקודות גובה וגלגל בהחזקה

בהקצאת מקש או לחצן צף אפשר לבחור שש פעולות נפרדות: הגבהה או הנמכה של גובה הצליל הכללי ברבע טון, בחצי טון ובשלושת רבעי טון. הן משנות טרנספוזיציה, בלי לשנות את בסיס המקאם או את מיפוי המקשים. שתי פעולות נוספות מעלות או מורידות את גלגל הפיץ' כל עוד המקש או הלחצן מוחזק; המהירות עולה בהדרגה. שחרור מפסיק את התנועה. הגלגל מוגבל ל־200 סנט לכל כיוון; איפוס הגלגל מחזירו לאפס.

מקצב כחלק מהקצאת מקש או לחצן

הקצאת מקצב מכילה צילום של האפשרויות שנבחרו: תבנית, מהירות, עוצמה, צורה, ספירה והמתנה לקליד הראשון. לכן אותו מקש יכול להפעיל תמיד את אותו ליווי גם אחרי שבפאנל נבחר מקצב אחר. אפשר גם להעתיק את מצב הפאנל לעורך, לשנותו ולשמור אותו בפריסט.

פקודות הפעלה והחלת הגדרות מעבירות את הערכים למנוע הליווי הרגיל. פקודות עצירה, סיום, הקשת קצב ואיפוס משתמשות במצב הפעיל של אותו מנוע. המתנה לקליד הראשון נשארת מצב מוכן עד לנגינה; עצירה מבטלת גם אותו. תבנית אישית נשמרת בתוך ההקצאה ומועברת למנגנון המקצב האישי.

להוראות ההקצאה במדריך המלא

הגדרות — שורת הניווט

בחירת לחצני הניווט

בלשונית "שורת הניווט", בקבוצת "לחצני המשתמש", סמנו את הלחצנים שתרצו להציג. פריסט היצרן פעיל כברירת מחדל ומציג את הלחצנים הרגילים. כשפריסט היצרן פעיל, שינוי בסימון מפעיל את הפריסט האישי ושומר את הבחירה אוטומטית. בפריסט שמור בשם, שינוי בסימון מסומן כשינוי שלא נשמר; לחצו "שמור פריסט" כדי לעדכן את הפריסט. "אורגן" ו"איורי הכלים" אינם מסומנים בפריסט היצרן. אפשר לסמן אותם בפריסט האישי. כל לחצן מסומן מוצג גם כשאזורו מוסתר; לחיצה עליו פותחת את האזור ומביאה אליו. לחצן מסך מלא מוצג בהתאם לסימון "מסך מלא" בקבוצה הזאת בלבד. בתצוגת מקאמים בשורה, "מקאם" מוביל לשורת בחירת המשפחה והמקאם, שמעל שם המקאם.

בלשונית הזו בחרו את הלחצנים הרצויים, הקלידו שם ולחצו "שמור פריסט". "פריסט חדש" מתחיל בחירה נוספת בלי למחוק את הפריסט הקודם. בחירת פריסט שמור מפעילה אותו מיד; "השבת פריסט" מחזיר את לחצני היצרן, ו"הפעל פריסט" מחזיר את הבחירה השמורה. שינוי שלא נשמר מסומן בשורת הסטטוס ובצבע לחצן השמירה. "פריסט אישי" מחזיר את הבחירה האישית האחרונה. הפריסטים נשמרים גם בקובץ ההגדרות.

בשורת הניווט מופיע "סט ניווט: שם" כשפריסט ניווט שמור פעיל; לחיצה עליו פותחת את ההגדרות שלו. "סט מקשים" ו"סט לחצנים" פותחים את הגדרות הפריסטים שלהם.

📖 במדריך: שורת הניווט ←

סרגל לשוניות

הסרגל הוא לשונית בקבוצת "לחצני המשתמש", ובחירת המכשיר שבה עורכת את אותו פרופיל תצוגה. הסרגל הוא דרך ניווט בין אזורים, בנפרד מצורת החלונות ומהגדרות הצליל. במצב של אזור אחד הוא מצמצם עומס ומפנה מקום לכלי הפעיל; בתצוגה רציפה הוא מקפיץ לאזור ומשאיר את שאר הדף זמין. ההעדפה נשמרת לכל סוג מכשיר, ולכן אפשר לבחור מיקוד בטלפון ורצף במחשב. גובה הסרגל מתחשב בכותרת ובניווט הגלויים, והגלילה שבתוכו מאפשרת רשימה ארוכה בלי לכסות את תוכן התוכנה.

למדריך המלא

פאנל הלחצנים <> — פעולה אחת

הפאנל והסרגל הצף משתמשים באותן פעולות ובאותו עורך, ונבדלים במה שקורה אחרי לחיצה: הפאנל נסגר מיד, כמו תפריט, ואינו תופס מקום במסך; הסרגל הצף נשאר פתוח ומתאים לכמה לחיצות ברצף. לכל אחד פריסטים משלו, ובחלון ההגדרות לכל אחד לשונית משלו; שתי הלשוניות עורכות את אותו לוח, כל אחת את הסוג שלה.

לחיצה ארוכה, כשלושת רבעי שנייה בלי להזיז את האצבע, פותחת את ההגדרות של סוג הלחצן ואינה מפעילה אותו. לחצן שפעולתו נמשכת בזמן ההחזקה (אפקט זמני, גלגל הגובה) שומר על ההחזקה שלו.

📖 במדריך: פאנל הלחצנים ←

סרגל לחצנים צף — פעולות במגע

פריסט לחצנים הוא רשימה מסודרת של פעולות עם כיתובים. הלחצן משתמש באותה פעולה ובאותם פרמטרים של קיצור מקש: לדוגמה מקאם מסוים עם בסיס מפורש ברבעי טון, מעבר למשפחה תוך שמירת הבסיס המוגדר, או אפקט זמני ברמה נתונה. אין צורך במקלדת פיזית.

פריסטי הלחצנים והמקשים נשמרים בנפרד. בחירת פריסט לחצנים מפעילה אותו מיד; השבתה משאירה אותו זמין לשימוש חוזר. הסרגל מוצמד לשולי המסך וגולל את תוכנו במקום לשבור את הלחצנים לשורות. פעולת אפקט זמני משתחררת בהרמת האצבע ואינה מחליפה את הגדרת האפקט הקבועה.

מחשב, טאבלט וטלפון שומרים הגדרות ניווט נפרדות. בטאבלט ובטלפון פקדי המגע זמינים כברירת מחדל. גודל האותיות ניתן להקטנה עד 50%; הקטנה משנה את התצוגה בלבד.

📖 במדריך: סרגל לחצנים צף ←

הסרגל מוצמד לימין כברירת מחדל. ידית ההזזה שבסופו מאפשרת לגרור אותו ולשמור את המיקום; גרירה עד שולי המסך משנה את "מיקום הסרגל" בהגדרות. בצד העליון הוא נשאר מתחת לסרגל הניווט. לחצן × מסתיר אותו; להחזרה סמנו "הצג סרגל לחצנים צף". הפריסט נשאר שמור. סרגל ארוך נגלל במגע, ופקדי ההזזה והסגירה נשארים זמינים. לחצן הקיפול, המסומן בחיצים המתכנסים פנימה, משאיר בשולי המסך לחצן קטן בלבד; לחיצה עליו פותחת שוב את הסרגל. הקיפול אינו משבית את הפריסט ונשמר בפתיחה הבאה.

הגדרות — פרופילים וגיבוי

פרופיל מלא ופריסט מקשים

פרופיל הוא צילום של הגדרות העבודה. הוא כולל גם את רשימת פריסטי המקשים ואת בחירת הפריסט הפעיל, אך אינו זהה לפריסט: פריסט מכיל רק הקצאות. הפרופיל אינו כולל את רשימת הפרופילים בתוך עצמו ולכן אינו גדל באופן רקורסיבי. טעינתו אינה משנה הקלטות או נקודות. בחירת פרופיל מהרשימה טוענת אותו מיד. "השבת פרופיל" מחזיר את ההגדרות שהיו לפני הפעלתו, ו"הפעל פרופיל" טוען אותו שוב.

INI, שמירה מקומית ותאימות

שמירה מקומית קשורה למחשב ולדפדפן. INI הוא גיבוי נייד של ההגדרות והפרופילים; משתמשים ונקודות מצורפים בנפרד ורק לפי הסימון. קבצים ישנים ממשיכים להיקרא. שם המקאם ההיסטורי Mhayyer Sika (Tunisia) מומר לנהוונד עם הבסיס המתאים.

🔧 פירוט טכני

stateObject ו־restoreState משותפים לשמירה המקומית, לפרופילים ול־INI. המקטע advanced משלים ערכי JSON עבור בסיסים, פריסטים ובחירות פעילות. בסיס בקיצור מורכב מתו base ומתיקון baseFine בסנטים. טיוטת פריסט אינה חלק מהמצב השמור: רק "שמור פריסט" מכניס את השינויים למצב זה.

📖 במדריך: פרופילים וגיבוי ←

הגדרות — איפוס

איפוס לפי בחירה

איפוס ההגדרות המסומנות נמצא בלשונית "איפוס". מסמנים אילו סעיפים יחזרו לברירת המחדל; בתחילה מסומנים מקלדות, סולם ובסיס המקאם, קול ואפקטים. תצוגה, איורים, קצב והקלטה, ניתוח שירה, גלילה, לחצנים צפים והגדרות אימון אינם מסומנים בתחילה. מחיקת פריסטים נפרדת מאיפוס הגדרות: פריסטי הדיאטונית, מתגי האורגן, קיצורי המקשים, הלחצנים הצפים והתצוגה האישית של שורת הניווט, וכן פרופילים, בסיסים שמורים, מיקומי גלילה ושחקנים — נמחקים רק בסימון מפורש של הסעיף המתאים. מחיקת שחקנים מוחקת גם ניקוד והישגים ומשאירה משתמש חדש. פריסטי היצרן והקלטות נשמרים. לפני הביצוע מוצגת רשימת הסעיפים לאישור; אפשר לבטל את הפעולה בחלון ההגדרות.

החזרה לברירת מחדל ומחיקה הן שתי פעולות שונות: החזרה משנה ערכים, ומחיקה מסירה פריסטים, פרופילים או משתמשים. לכן סעיפי המחיקה מקופלים ונפתחים רק בבקשה, ואינם מסומנים כברירת מחדל.

📖 במדריך: איפוס ←